מכירה 17
פריט 307:
כתב-יד בן 30 עמודים, כתובים בצפיפות. חלקו בכתיבה ספרדית וחלקו בכתיבה מרובעת. כולל איורים קבליים רבים. בכתב ידו של רבי אברהם היכיני מגדולי המקובלים בדורו. פעמיים מופיע שמו בכתב היד, "אמר אברהם היכיני וכו'": בדף 23א, ובדף 29ב. כמו כן, בדף 28ב מופיע "אמר אברהם". כידוע, שבתאי צבי היה מחולל ניסים רבים על-ידי קבלה מעשית. כתב היד שלפנינו שנכתב בידי יד ימינו מכיל טקסטים קבליים נדירים ביותר. | רבי אברהם היכיני היה מגדולי הדור ותלמידו של רבי יוסף מטראני בעל שו"ת מהרי"ט. חיבר פירוש גדול על התוספתא, הבאור הראשון המלא לתוספתא שנתחבר אי-פעם, אך זה אבד. הוא עסק גם בפיוט ובקבלה על-פי דרושי ר' חיים ויטאל, שהחלו להגיע אל המרכזים היהודים הגדולים בקושטא ובסלוניקי. בין חיבוריו שנשתמרו בכתבי יד: ספר 'רזי לי' וספר 'ווי העמודים'. הראשון, חיבור קבלי גדול בקבלה לוריאנית על-פי דרושי ר' חיים ויטאל; השני, ספר בקבלה שבתאית, (הוא לא היה היחיד מבין הגדולים שטעו בתחילה אחר שבתאי צבי). שהפך לטקסט שבתאי יסודי של התנועה השבתאית בתורכיה ובסלוניקי. כמו כן נדפס בחייו ספרו הוד מלכות – פיוטים ותפילות. החיד"א בשם הגדולים כותב עליו: "מהר"ר אברהם היכיני תלמיד מהרימ"ט. חיבר… הוד מלכות… אשל אברהם… וס' תוספת מרובה. ויש בידי תשובה בדין איני ניזונית ואיני עושה כ"י מהרב ז"ל". וכן בערך רבי יוסף מטראני מונהו החיד"א בין תלמידיו הגדולים של מהרימ"ט. חידושי תורה בשמו מובאים בעשרות ספרי קודש ביניהם: בספר אבות הרא"ש כתב עליו: "כמו שכתב בספר חופת אליהו כ"י מהרב החסיד אברהם היכיני תלמיד הרב הגדול מהרימ"ט". ובספר מקור חיים, על הלכות פסח: "ראיתי להרב הנחמד, עמיתי בתורה, מוה"ר אברהם היכיני". ספר יפה ללב (בהרבה מקומות), נפש היפה, ברכת מועדך לחיים, צדקה וחיים, נפש כל חי, יורה חטאים, וימהר אברהם, ילקוט מעם לועז, ספר הפסגה, שבט מוסר, חוזה דוד מזמור ועוד. הרה"ק רבי יעקב ששפרוטש זצ"ל מגדולי הלוחמים בכת הש"צ כותב עליו בספרו 'ציצת נובל צבי': "הוא החכם כמוהר"ר אברהם היכיני מחכמי קוסטאנטינא, הוא שהיה בקשר עם שבתי צבי ונתן, ולא נודע מה עלה בדעתו של החכם הנ"ל שכולם מעידים עליו ועל חכמתו ודרשן עצום אשר אין כמוהו בקוסטאנטינא, ועל זה היו נגררים אחריו כל המון העם שבקוסטאנטינא, ולא היה יכולת ביד החכמים להענישו". נתן העזתי גדול תלמידיו של ש"צ כותב עליו: "דע כי זה אברהם היה חסיד גדול בימי ר' יהודה החסיד זלה"ה, ונסגר מ' שנה והיה אוכל חולין בטהרה, ולא היה רואה לא פני אדם ולא פני אשה, ובכל ראש-חודש היה נכנס לבית-המדרש והיה לבין האנשים פרוכת אחד כדי שלא יראה פני אדם, והיה דורש סודות התורה". כאמור, מפני גדולתו בתורה, לא רצו לצאת נגדו, וודאי שאם לא היה נוהה אחר ש"צ היה נזכר כאחד מגדולי הדורות. | מצורף אישור חתום מאת מומחה כתבי היד הרב שמעון שווארץ הכותב בין היתר: "כבר ראיתי כתיבת ידו יוצאת ממקום אחר והוא בדיוק כמו זה ללא נסיון לערעור". | נקבי עש. קיפולים בשוליים. | 22X16 ס"מ. 30 עמ'. מצב כללי: טוב-טוב מאוד.
שתף את הלוט:
