מכירה 15
פריט 307:
ספר חמדת ימים, מוסר והנהגות על פי הקבלה ותורת האר"י, חלק שני, [מחבר לא-ידוע]. ונציה, [תקכ"ג 1763]. מהדורה שלישית. ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק בקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א [1731]. שאלת זהותו וטיבו של המחבר – האם קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת נתונים במחלוקת, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר. הספר הודפס 54 שנה לאחר מות שבתי צבי. בתוך הספר הודפסו שירים ובהן אקרוסטיכון "נתן עזתי", וכן מאמרים הידועים בהתייחסותם לשבתאים. היעב"ץ התבטא עליו: "הצצתי בו שעה מועטת ונרתעתי לאחורי, אז ידעתי מה טיבו ושמץ מינות ש"ץ שר"י המובלעת בתוכו בשקוצים ורמזים אין מספר". על הבעש"ט מסופר שאמר במוצאי שבת אחד שיצא ספר מכת ש"ץ והוא יגרור בחלקלקות לשונו רבים מישראל, והתכוון לחמדת ימים (המעשה מובא בשבחי הבעש"ט). גם הרב יהודה פתיה, ממקובלי ורבני בבל, סיפר כי תיקן נשמת מחבר ספר זה לאחר יגיעות (המעשה מובא בספר רוחות מספרות). מאידך, רבי חיים מוולוז'ין תלמידו של הגאון מווילנה, הביע דעה חיובית אודות הספר, באומרו כי אף אם מחבר הספר הוא נתן העזתי הרי שבספר אין כל פסול וככל הנראה חובר קודם שנטה לשבתאות. וכן בעל הלשם הגדיר את מחברו כ"אחד מקדושי עליון" (בספר לשם שבו ואחלמה, דרושי עולם התוהו, ב"ח, דרוש ד', ענף כ"ד ס"ח בד"ה "והנה"). הספר, במהדורה משנת ה'תשס"ג [2003], נפתח בהסכמתו של הרב עובדיה יוסף: "לא ייכנס בלבי התלהבות מקדושת שבת ויום טוב, אלא על ידי קריאה בספר התורה הזה". קכח דף. רישומי בעלים, כריכה מנותקת, פגעי עש, כתמים. מצב כללי: טוב.
שתף את הלוט:
