מכירה 57

פריט 260:

עותק האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק ובניו האדמו"ר רבי קלונימוס קלמן מפיאסצנא והאדמו"ר החלוץ: בירת מגדל עוז מסידור יעב"ץ - [לעמברג תר"ך | 1860?]

המכירה תחל בעוד __ ימים ו __ שעות

מחיר פתיחה: $300

עמלת בית המכירות:

בירת מגדל עז… ברכות שמים… חלק שלישי של סידור יעב"ץ (סידור בית יעקב לרבי יעקב עמדין),

עם הסכמות "המגיד מטשרנוביל" ורבי ישראל מרוז'ין (חסר בעותק שלפנינו) "כמו שנדפס בברדיטשוב" – נדפס כפי הנראה בלעמברג בסביבות שנת תר"ך – 1860 לערך. עותק חסר – במקור: [2], קפב, צט, [1] דפים, בעותק זה מתחיל בדף ה' ומסתיים בדף צז של חלק שני. כתמים, פגמים ונזקי עש רבים, כריכה חדשה מוטבעת. מצב כללי גרוע.


לאורך הספר חתימות רבות של הרה"ק רבי "אלימלך שפירא חוב"ק גראדזיסק", ובעמוד הראשון חותמות (לא שלמות) של בניו
רבי "קלונימוס קלמן בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא גראדזיסק", ורבי "ישעי' בהה"ק מוהר"א זצלה"ה שפירא גראדזיסק".

האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגראדזיסק (תקפ"ד – תרנ"ב) בן האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא זי"ע. היה מגדולי אדמו"רי פולין בשנים שלפני המלחמה, יחסן עצום, נכד האדמו"רים: המגיד מקוז'ניץ והרבי רבי אלימלך מליז'ענסק, היהודי הקדוש מפרשיסחא, הסבא מרוז'ין, והאהבת שלום מקאסוב ועוד צדיקים זי"ע. אל דעתו נכנעו כל צדיקי פולין באספות שכינס לענייני הכלל וכן הסתופפו בצלו רבים מגדולי התורה של פולין. חיבר: "אמרי אלימלך" ו"דברי אלימלך" על התורה ומועדים.

בנו האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסעצנא הי"ד. נולד בתרמ"ט לעת זקנותו המופלגת של אביו מזיווג שני עם בתו של רבי חיים שמואל מחנטשין זצ"ל. כבר בהיותו כבן 19 שנה כיהן כאדמו"ר ומשך אליו אלפים אשר התבלטו כ"בני עליה" בפולין. נודע כבעל מחשבה ופדגוג חינוכי מהמעלה הראשונה, ואף הקים ישיבה בווארשא בה מימש את משנתו החינוכית תחת פיקוחו המתמיד. חיבורו הראשון פורץ הדרך "חובת התלמידים" התקבל כאבן יסוד בחינוך ואיזון תהפוכותיו של נפש המתבגר עד ימינו אנו, ובהמשך חיבוריו הנוספים כולם עם אופי עמקני ורגשי "הכשרת אברכים" "בני מחשבה טובה" ודברי תורתו: "דרך המלך". מיוחד ביותר החיבור: "אש קודש" אשר בו כונסו דברי תורתו שנאמרו בעצם ימי הזעם של שנות השואה. רבינו מסר נפשו להרבצת תורה וחוסן רוחני עד לרגע האחרון בגטו ווארשא המופגז למרות כמה ממשפחתו הקרובה שנהרגו בהפגזות על הגטו. בהמשך נלקח עם הנותרים מחנה טרווינקי-לובלין ושם נעקד על קידוש ד' בשנת תש"ד הי"ד.

בן זקוניו הנוסף רבי ישעיהו שפירא (תרנ"א – תש"ה). סירב לכהן כאדמו"ר למרות שהתייחסו אליו כך כיוון שרצה לעלות לארץ ישראל. נודע בחיבתו העזה ליישוב ארץ ישראל ואף פעל רבות להבאת יהודים שומרי תורה ומצוות ליסוד מושבות ברוח התורה. היה ממייסדי המזרחי בפולין והפועל המזרחי בארץ ישראל. כונה
"האדמו"ר החלוץ".