"קונטרס בירור אודות התקבצות על ר"ה" יצא לאור ע"י ביהכ"נ חסידי ברסלב – בני ברק תשכ"ח | 1968. טז עמודים. מעטפת מודפסת על נייר תכלת. כתמים במעטפת, מצב כללי טוב.
פולמוס הקיבוצים, ירושלים/מירון
רקע בקצרה:
כשגדל מספר חסידי ברסלב בארץ ישראל, ומושב רובם היה בירושלים, התחיל להתקיים ה"קיבוץ" בראש השנה בירושלים, בפרט לאור העובדה ששערי אומן היו סגורים.
שנים ספורות לאחר עלייתו ארצה של רבי אברהם שטרנהרץ (שעלה בשנת תרצ"ו), הוא טען שענין ההתקבצות הוא אצל צדיק, ואם אי אפשר באומן, אז אין מקום מתאים יותר מציון הרשב"י, ומאז שנת תש"א התקיים שם קיבוץ.
הנושא הזה עורר פולמוס נרחב (ועמוק מאוד), היו מצדדים לכאן ולכאן, והודפסו קונטרסים לכאן ולכאן.
ולמעשה הויכוח הסתיים רק כשנפתחו שערי אומן מחדש (והתעורר מחדש בשנת הקורונה). האם הקיבוץ הוא בריבוי העם (והיות ורובם בירושלים, למשל, הוא המקום) או דווקא סמוך לקברו של צדיק.
הקונטרס שלפנינו מסיים במסקנה המכרעת: "ע"כ כל מי שנקרא על שמו ז"ל ויש לו שייכות אליו בתמימות ובפשיטות,
צריך לעלות לירושלים עיה"ק… לבוא אל הביה"כ שנקרא על שם רבינו ז"ל ולהתפלל עם כלל הקיבוץ בר"ה הק' ברננה ולזכות לכל התיקונים כמבואר בספריו הק' ועי"ז נזכה לשמוח במהרה עם ביאת המשיח צדקינו ולהשתטח על קברו ז"ל ובבנין ביהמ"ק בב"א".
