מכתב מהרבי "יהי רצון שהן בענייני הכלל והן בענייני הפרט יהיה מוסיף והולך באור" נכתב בימי החנוכה ובהשפעתם - חנוכה תשכ"ב
מכתב מוקלד במכונת כתיבה, מתאריך ימי החנוכה תשכ"ב, "ויהי רצון שהן בעניני הכלל והן בעניני הפרט יהי' באופן דמוסיף והולך באור, וכהוראת ימי חנוכה, דמוסיף באור מיום ליום… הנה יאיר אור זה ויחדיר בכל הענינים," ומסיים "בברכה לבשו"ט בכל האמור ולחנוכה מתאים להנ"ל, חתימת יד קודשו.
הרבי מחב"ד – האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל – הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב – ג' בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 – 12/06/1994).
מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין – מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון – אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס' פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" – על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" – פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח' בכסלו תשמ"ג.
