מכירה 68
פריט 233:
ספר אשלי רברבי, שו"ע יורה דעה חלק שני. דפוס ראם ווילנא תרנ"ה | 1894. העותק בלוי מרוב שימוש של התלמידי חכמים הצדיקים שעסקו בו (ראה להלן אודותם), ללא שדרה, כריכה קדמית מנותקת, בחלק דפים נקבי עש, כתמים, מצב כללי בינוני-טוב.
בכל שער משני השערים מתנוססת חותמת מפוארת: "שמואל גרויס" בעברית ובלועזית. חותמתו של רבי שמואל גרוס מקרולא הי"ד בעל ה'עלה שמואל' בן רבי "רפאל הצדיק" אב"ד ברברשט וחתנו של הרבי אוהבן של ישראל רבי ישעיה שטיינר האדמו"ר מקרעסטיר.
בגב השער הראשון רישום בכתב יד: "ב"ה יקותיאל יהודא גרויס בערבעשט תרפ"ט טו' חשון ב' וארא" חתימה זו מופיעה גם בגב הכריכה ובנוסף 3 חתימות בלועזית עם שמו – רבי יקותיאל יהודה גרויס הי"ד אחיו הגדול של רבי שמואל הנ"ל, שמילא ראשון את מקום אביו כאב"ד בערבעשט [ראה עוד להלן].
חתימה נוספת בשער ראשון: "ה"ק נפתלי הירצקא" – לא נבדק לעומק.
וחתימה נוספת של האדמו"ר הרה"צ רבי ברוך כהנא מספינקא שליט"א חתן כ"ק האדמו"ר מפשעווארסק זצ"ל.
העותק מלא בהגהות רבות רובן בכתב רש"י נאה, ארוכות ומשמעותיות ומעידות על גדלות עצומה בתורה, לעתים אף מרבה תושייה ומגלה את טעויות המדפיס. – חלק מההגהות כפי הנראה בכת"י של רבי יקותיאל יהודה הנ"ל, חלק מההערות בכתב אחר ויתכן והם מרבי שמואל גרוס וחלקם נראות חדשות יותר בכתב ידו של האדמו"ר רבי ברוך כהנא שליט"א. בכל מקרה עמל התורה זועק מתוך גווילים עתיקים שראו את עולמה העשיר והמפואר של יהדות הונגריה הענפה.
רבי שמואל גרוס מקרולא הי"ד בעל ה'עלה שמואל' (תרנ"ח – י' סיוון תש"ד) בן רבי "רפאל הצדיק" אב"ד ברברשט וחתנו של הרבי אוהבן של ישראל רבי ישעיה שטיינר האדמו"ר מקרעסטיר. היה תלמיד בן דודו ה"עצי חיים" בסיגט. בתרפ"א כיהן כרבה של ריטשע (ביטשקא) שבמחוז זמפלן, ולאחר מכן התמנה לרב וראש ישיבה בבערבעשט על מקום אחיו הגדול רבי יקותיאל יהודה שעבר לסיגט, (אחריו מילא מקומו אחיו הנוסף רבי חנניה יו"ט). בערוב ימיו עבר לקרולא שם כיהן כרב וראש הישיבה על מקום קרובו לימים האדמו"ר מסאטמר – רבי יואל טייטלבוים שעבר אז לסאטמר, והיה מחלוקת על כך, אזי היה הוא רבם של חסידי סאטמר במקום. נספה באושוויץ.
רבי יקותיאל יהודה גרויס הי"ד אב"ד בערבעשט ודומ"ץ סיגעט (נפטר תש"ד), בן רבי "רפאל הצדיק" אב"ד ברברשט וחתן רבי אהרן הורוויץ מבייטש (בנו של האמרי נועם מדז'יקוב). עם פטירת בעל ה"עצי חיים" מסיגעט, נבחר ע"י קהילת מארמארוש-סיגעט לחנך את הרב הצעיר שהיה אז רק בן 14 שנים, ולהכין אותו לרשת את כס הרבנות, שם זכה לכהן פאר כדיין בקהילה שהייתה אז רבתי עם בחכמים וסופרים. היה ידוע כבעל כישורים פדגוגיים. נספה בשואה. הי"ד.
שתף את הלוט:
