מכירה 65
פריט 118:
שו"ת שמש צדקה, לרבי שמשון מורפורגו (תמ"א – ת"ק) מגדולי רבני איטליה, רבה של אנקונה. הספר הובא לדפוס על ידי בנו רבי חיים שבתי מורפורגו וזכה למקום של כבוד בפסיקה ההלכתית. שער מפואר בתחריט משה ואהרן ותיאור מלחמת דוד וגלית.
מהדורה ראשונה – ויניציאה תק"ג | 1743. חלק ראשון על אורח חיים ויורה דעה [5], קיז דף. בספרייה הלאומית שוכן גם באוסף נדירים. סטפנסקי ספרי יסוד עמ' 84 בהוספות. הסכמות רבות חלקן משולבות קטעי שירה בשבח הספר ומחברו, מאת רבני ונציה ואמשטרדם, רבי רפאל מילדולה, רבי יצחק לאמפרונטי, רבני אנקונה ועוד זצ"ל.
נייר בריא עם שולים רחבים, כתמים ומעט נקבי עש, כריכת בד מקורית מחוזקת בשדרת בד חדשה, מצב כללי טוב.
בראש השער חתימה חשובה: "לה"ו הק' שמואל צבי ווייס במאנקאטש" – חתימת ידו של רבי שמואל צבי וייס ראב"ד מונקאטש אביו של האדמו"ר בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא, (ראה עוד להלן). נקב עש פוגע בקצה החתימה – ראה תמונה.
בנוסף חותמות רבות והגהה בכתב יד קדשו של אחיו: "יצחק אייזק ווייס" – הלא הוא המקובל האדמו"ר הק' רבי יצחק אייזיק וייס אב"ד סְבַליאַבָה (סוואליווע) ומונקאטש זצ"ל בעל ה"בית יצחק" "תולדת יצחק" ו"דברי יצחק". מגדולי האדמו"רים בטרנסילבניה ותלמידם של ה"בני יששכר" השר שלום מבעלזא, ועוד רבים מגדולי החסידות של התקופה. היה רבו המובהק של אחיינו ה"אמרי יוסף" מספינקא זי"ע (ראה עוד להלן בפסקה הבאה).
בדף הפורזץ ובגב הכריכה הקדמית רישומים נוספים בעט ובעיפרון.
רבי שמואל צבי וייס (? – תרל"ט). לאחר שעלה אביו רבי אברהם לארץ ישראל, מילא את מקומו כראב"ד מונקאטש. היה תלמידם של השר שלום מבעלזא, רבי יהודה צבי מראזלא, רבי יצחק אייזיק מזידטשוב והבני יששכר. בנישואיו, הוא עצמו היה מסדר הקידושין ולאחר החופה אמר הבני יששכר "אלמלי לא באתי לכאן אלא בשביל דבר זה די לי". ולפני שנפטר רבינו הוא אמר לבנו האמרי יוסף "אינני מתיימר לדעת בבירור מה הייתה כוונת רבינו הקדוש מדינוב, אבל יתכן שנתכוון אז אליך". הוא ערך לדפוס את הספר דעת קדושים של רבו רבי יהודה צבי מראזלא. אחיו הנ"ל רבי יצחק אייזיק מסוואליווע כתב בספרו בית יצחק על אחיו-רבינו, שרבי יצחק אייזיק מזידיטשוב סמך את שתי ידיו על רבי שמואל-צבי והאציל עליו מכוחו להיות פועל ישועות בקרב הארץ. בכל הימים שישב במונקאטש התלכדו סביבו חסידים ומעריצים.
בפורזץ הקדשה בכתב יד אותה כתב תלמיד לרבו בהערצה רבה: "…שייך לאדומו"ר דודי הרה"ג הצ' וה"ק מה"ו שלום ווידער (ראה להלן) שליט"א אב"ד דק"ק נירעדיהאז והגליל יצ"ו מנאי תלמידו המשתחוה מול הד"כ יוסף הלפרין מדעעש/נירדעז [?]".
מקבל ההקדשה הגאון רבי שלום ווידר זצ"ל והי"ד אב"ד נירדהאז. נולד בשנת תרכ"ח בבורשה-מרמרוש לאביו רבי חיים אריה. כיהן כאב"ד נירעדהאזא משך כיובל שנים משנת תרנ"ד על מקום חמיו רבי יצחק אייזיק פרידמן. היה תלמידם של האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגעט, הגאון בעל ה"קול אריה" והצדיק פועל הישועות רבי נפתלי הירצקא אב"ד ראצפערט שהיה גם דודו בהיותו גיסו של חמיו (רבי יצחק אייזיק פרידמן הנ"ל נשא לאישה את אחותו). חיבר "משמיע שלום" – שו"ת וחידושי סוגיות. שם מתכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו. כמו"כ ברבים מספרי השו"ת של גדולי הונגריה מהתקופה מופיעות התכתבויות עניפות עמו.
זכה לאריכות ימים ונודע כ"זקן רבני הונגריה". רבינו שמח במאד על כך שנותר לחיות עד ימי הזעם שכן יתכן ויזכה למות על קידוש ד', ואכן משאלתו קוימה במלואה עת הובל בראש בני כל קהילתו מנירדהאז למחנות המוות באושוויץ בסיון תש"ד הי"ד. (חכמי הונגריה, אלה אזכרה).
שתף את הלוט:
