ספר פרי קדש הלולים, מהווה הקדמה ופרוש לחיבור הנודע מיסודי הקבלה "פרי עץ חיים" להאריז"ל – מאת האדמו"ר רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשויב זי"ע. בדפוס יהודית רוזאניס – מהדורה ראשונה לעמברג תקצ"ג | 1833. [1], כא, טו, [1] דף. סטפנסקי חסידות מס' 483.
"והראיה בו יפעול לנפש בגוף ונפש כל טוב ארץ ושמירה מכל רע כל נגע וכל מחלה ח"ו ובזה אך טוב לישראל" (מתוך הסכמתו של אחיו של רבינו רבי משה מסאמבור על ספר עטרת צבי, הכותב על מעלת הלומדים בספרי רבינו, נדפס בתחילת פרי קדש הלולים מהדורת ארשיווא תרפ"ח) ספר זה זכה אף להסכמה של הרה"ק רבי עזריאל גרין אב"ד מונקאטש מתלמידי ה"חוזה מלובלין", ההסכמה נכתבה בשנת תקצ"ה אך נדפסה רק לאחר פטירתו במהדורה הבאה.
כתמים, נקבי עש בודדים במספר דפים, חיתוך דפים עם פגיעה בראשי העמודים במספר דפים, כריכת חצי עור חדשה, מצב כללי טוב.
המחבר, רבינו "שר בית הזוהר" האדמו"ר הרה"ק בעל העטרת צבי מזידיטשוב, רבי צבי הירש אייכנשטיין זללה"ה. מבחירי תלמיד החוזה מלובלין, נסע לרבים מגדולי דורו. לאחר פטירת רבו "החוזה מלובלין" החל רבינו להנהיג את עדתו בזידיטשוב, עד מהרה הפכה זידיטשוב לאבן שואבת לכל בני העליה ולכל מבקש ה' ויודעי חן. רבינו כונה "שר בית הזוהר" על שם ספרו עטרת צבי על ספר הזוהר בו גליא לדרעיה ונפל נהורא.
בעמוד אחרון חתימת בעלות:
"מנחם זאב ברש"י קרא" – רבי מנחם זאב בן רבי שלמה יוסף קרא, אביו רבי שלמה יוסף היה מחשובי הנגידים בעיר מונקאטש, מתומכי חברת תמכין דאורייתא מיסודו של ה"בני יששכר" בתקופת כהונתו בעיר מונקאטש, שם נקשר בעבותות אהבה אליו, קשר אשר המשיך אף אחר עוזבו את העיר לדינוב ולאחר מכן אצל צאצאיו בשושלת מונקאטש, היה גם חסיד להרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא והרה"ק רבי יהושע מבעלזא ואף נקבר בסמיכות אליו בעיר בעלזא).
בנו החתום בעותק זה הנגיד רבי מנחם זאב קרא, נולד במונקאטש. היה ת"ח גדול ואף יד לו בחכמת הנסתר. זכה לחיבה יתרה מרבו הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמרנא שבחר את ביתו לאכסניה בכל פעם שהגיע למונקאטש. רבו זה אף כתב לו במכתב: "כי יהיה עמו לחלקו בזה ובבא" וכמו"כ היה מהבודדים שהורשו לשהות בשעת יציאת נשמת של רבו. מוזכר עם אחיו בשמות החתומים של ספר עמוד התורה להרה"ק רבי יהודה מראזדאל ובספר נדבת פי לרבי יצחק אייזיק מקאמרנא ובמגיד תעלומה לבעל ה"בני יששכר" ועוד. לאחר פטירת רבו מקאמרנא נמנה על גדולי חסידיו של האדמו"ר ה"שם שלמה" ממונקאטש.
משפחת קרא הייתה ועודנה משפחה מיוחסת מאד, ייחוסם מגיע מרבי אבגידור קרא אב"ד פראג בעל החיבורים ספר הפליאה / ספר הקנה וכמובן למרן הבית יוסף ועד לתנא הגדול רבי נחוניה בן הקנה.
עוד לתולדותיו ותולדות משפחתו ראה "פרקי תולדות משפחת קראא ארטשטיין ירושלים תש"פ".
