מכתב ארוך עם התייחסות הרבי להילולת האדמו"ר הזקן והרבי הריי"צ עם תוספת בכתב יד קדשו בברכת "הצלחה ולבשורות טובות" - טבת תשכ"ח
מכתב מוקלד במכונת כתיבה, עם התייחסות הרבי ליום ההילולא של האדמו"ר הזקן ועל חשיבות הלימוד של תורתו הקדושה. הרבי מציין בסוף המכתב תוספת מעניינת "מסיבה נתעכב המכתב עד העשירי בשבט… הילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר – ערב שבת קודש אחרי חצות היום". בתוספת בכתב יד קדשו של הרבי: בברכת "הצלחה ולבשו"ט [ולבשורות טובות]", ובחתימת יד קדשו מיום כ"ד טבת ה’תשכ"ח.
הרבי מחב"ד – האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון מליובאוויטש זצ"ל – הנשיא השביעי בשושלת חב"ד (י"א בניסן תרס"ב – ג’ בתמוז תשנ"ד | 18/04/1902 – 12/06/1994).
מקבל המכתב: הרב אלכסנדר סנדר יודאסין – מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, רב הקהילה החסידית ביפו במשך קרוב ליובל שנים, חבר הבית דין ומחבר ספרים על הש"ס וספר התניא. נולד בבלארוס ולמד בבחרותו בישיבת ‘תומכי תמימים’ ליובאוויטש אצל הרבי הרש"ב, לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים סניף של תומכי תמימים בעיר חרסון באוקראינה וקיבל הסמכה לרבנות מהרב דוד צבי חן. המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון – אביו של הרבי האחרון מחב"ד היה המסדר קידושין בחופתו. היה בקשרי אדוקים עם הרבי הריי"צ והוא נאסר מס’ פעמים על ידי הסובייטים בשל פעילותו בשליחותו. בשנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב שם מונה מאוחר יותר לרבה של קהילת חב"ד ביפו אותה מילא במשך קרוב ליובל שנים. היה בקשרי מכתבים הדוקים עם הרבי הרמ"מ מחב"ד. בעל מחבר: "תומכי תמימים" – על הש"ס, ו"הלקח והלבוב" – פירוש על ספר התניא. נפטר ביום ח’ בכסלו תשמ"ג.