תגלית היסטורית: קונטרס אוטוגרף שלם דרשה בכתב יד קדשו של רבינו הבן איש חי עם ברכות רבות לשמירה והצלחה "ולא דרשתי אותו בציבור[!]" - הזדמנות לקיים רצון צדיק לפרסום דברי קדשו
22 עמודים תפורים יחד, טומנים בחובם תגלית היסטורית מרגשת של רבן של כל בני הגולה, ארי מבבל רבינו יוסף חיים מבגדאד "הבן איש חי" הקדוש זכותו תגן עלינו. בכתב ידו הקדושה העלה על הכתב דרשה בנושא ניסים שעושה הקב"ה לישראל, ובה הוא מתייחס לגאולת מצרים ולגאולה העתידה במהרה בימינו. בתוכן הדברים מזכיר רבינו מדברי תורתו של זקנו רבי משה חיים זצ"ל ועוד גדולי ישראל ובהם האלשיך הק’.
בסופו כותב רבינו: "דרוש זה סידרתי בשנת תרמ"ד ולא דרשתי אותו בציבור. השי"ת יזכני לדרשו בציבור בשמחה ובטוב לבב לשם שמים. ויעזרנו על דבר כבוד שמו, ויזכני לזכות את הרבים תמיד וימלא כל משאלות לבי לטובה לעבודתו יתברך אכי"ר. אל ש.ד.י יהיה בעזרתנו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר". הזדמנות נדירה ומיוחדת לקיים רצון צדיק לפרסום דברי קדשו ולמלא משאלת לבו הטהורה לאחר 135 שנה! מידות הדפים: 15X10 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.
רבינו יוסף חיים (תקצ"ה – תרס"ט), הבן איש חי. רבן של כל בני הגולה, מגדולי המנהיגים, המקובלים והפוסקים בכל הדורות. נולד בבגדד לאביו רבי אליהו [בן רבי משה חיים – שמוזכר בדרשה שלפנינו]. בהיותו בן 14 שנים בלבד התקבל לישיבתו של רבי עבאללה סומך חרף גילו הצעיר, ממימיו שתה וקיבל אותו כרבו המובהק. למעלה מחמישים שנה הנהיג ברמה את קהילת יהודי בגדאד, דרש ברבים, השיב לשואליו ושמעו יצא מסוף העולם ועד סופו. בספר ‘רוב ברכות’, לרבי יחזקאל משה הלוי כתב בהקדמה: "אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו…". ואכן, ספריו הרבים של רבינו הק’ הכוללים למעלה מ-100 חיבורים [!] קנו להן מקום של כבוד בארון הספרים היהודי. לא כל כתביו של רבינו ראו אור בדפוס ובשנים האחרונות עמלים במכונים רבים ובעיקר במכון "אהבת שלום" להוציא לאור עולם את דברי תורתו של רבינו, ופיוטיו הרבים שהנודע שבהם הוא "ואמרתם כה לחי" לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שנתקבל בכל תפוצות ישראל. בשנת תרס"ח השתטח רבינו על קברו של הנביא יחזקאל, שם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל", בחלוף שנה יצא שוב לקברו של הנביא אולם מחלה שתקפה אותו בדרך עכבה אותו סמוך לכפר ‘גץ’ וביום י"ג באלול תרס"ט הסתלק לבית עולמו. ארונו הושב לעירו בגדאד שם נטמן למנוחת עולמים. מקובל כי בשל רצונו העז של רבינו לעלות לארץ הקודש, זכה ועלה אליה לאחר פטירתו, על פי עדות מקובלי ירושלים צוין מקום גניזת ארונו בהר הזיתים.
