שו"ת עונג יום טוב מאת הגאון רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין - מהדורה ראשונה וילנא תר"ם | 1880. מהדורה ראשונה. עם הערות רבות בכתב יד!
שו"ת עונג יום טוב בארבעת חלקי השולחן ערוך, מאת הגאון רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין אב"ד ביאלסטוק – מהדורה ראשונה וילנא תר"ם | 1880. מהמפורסמים והיסודיים בספרות השו"ת. 560 [20] עמ’, 33 ס"מ. במקור 2 שערים לפנינו חסר אחד, ללא כריכה קידמית. מצב כללי טוב.
הספר שלפנינו מלא בעשרות הערות למדניות בכתב יד [יתכן של הרב לאבא – ראה להלן], פרושות בין בתרי הספר מהן ניכרת גאונותו של בעל ההערות. בדף ח’ ישנו רישום בעלות "זה ספר זכיתי במתנה מחתן הגאון ר’ מרדכי בה"צ הר’ אלי’ בערקאוויץ בהיותי בוויטעפסק עד פ’ בראשית תרפ"ב. אליעזר צבי בן אאו"מ בנימין מאיר ז"ל ילוד ווילקאמיר". ובדף ט’ ישנה חותמת בעלות בעברית ובליטאית של הרב צבי לאבא, rabinas g. labo. הרב אליעזר משה צבי לאבא מפאצינאל (תרכ"ג – תרצ"ה), בן רבי בנימין מאיר. גאון וצדיק ודרשן מפורסם בדורו. תלמיד ישיבת סלובודקה וכולל קובנא. דרשן, רב בפאצונעל(=פאצינל, פלך קובנא). נסמך להוראה ע"י רבי יצחק אלחנן מקובנא, רבי יחיאל מיכל וולפסון בעל "שפת הים". בעל מחבר "רצון ישראל" – נותר בכת"י [ראה: אוצר הרבנים 2713,15292; ליטא; אהלי שם].
המחבר רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (תקע"ו,1816-תרל"ט,1879): נולד ברוז’ינוי לרב ישראל היילפרין רבה של העיר, שהיה תלמידו וקרוב משפחתו של הרב יום טוב ליפמן הלפרין, ידידו של רבי חיים מוולוז’ין ומחבר הספר "קדושת יום טוב". בהיותו כבן 3 עקרה המשפחה למינסק עם מינויו של אביו לרבה של העיר. במינסק למד מפי חכמי העיר, ובעיקר מראש הישיבה המקומית, רבי מנחם מנדל מפולוצק. בהיותו בן 20 התמנה למשרת רבנות ראשונה בעיירה קרעווא שליד וילנה. מעיירה זו עבר לכהן כרבה של טשכנובצ’ה שבפולין, אחריה התמנה לרבנות קיידאן, ואחריה לרבנות מזריטש בפולין. הוא הודח מרבנות מזריטש לאחר שהכריז חרם על החסידים בעיר, הכולל איסור על שתית יינם ונישואין עמם. בתרי"ט, 1859 התמנה כרבה של ביאליסטוק, משרה בה החזיק עשרים שנה עד פטירתו. הוא היה חביב מאד על קהילתו, וסיפורים על פיקחותו ושנינותו נפוצו בקרב יהודי ליטא שכינוהו בחיבה "ר’ ליפא’לה". מעמדו כאחד מגדולי הדור הביא אותו להביע את עמדתו במגוון נושאים שעמדו על הפרק, וידועה התנגדותו הנחרצת לספרים "סדרי טהרות" של הרב גרשון חנוך הניך ליינר מראדזין, ולספר "דקדוקי סופרים" של רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ.
