מכירה 14
פריט 084:
אגרת שדרו"ת בחתימת גדולי רבני חברון משנת תקל"ג – 1773. שנשלחה לגאון הגדול הנדיב רבי אליהו הצרפתי ממרוקו בידיו הקדושות והטהורות של איש האלוקים המלומד בניסים רבי עמרם בן דיוואן זיע"א. במכתב מתארים רבני חברון את המצב הקשה של עיר הקודש ומספרים על יהודים קדושים הנתונים בבית האסורים. "חלינו פני החכם השלם סוה"ר כמהר"ר עמרם דיוואן ללכת בשליחותינו למחנה תהילתו ולעמוד..". כפי הידוע בשליחות זו פגש רבי עמרם בן דיוואן זיע"א את החיד"א במצרים ולאחר חששות גדולים הפליג לבסוף למרוקו ונפטר סמוך לעיר וואזן בט"ו מנחם אב תקמ"ב – 1782. ושם מנוחתו כבוד. על מכתב השדרו"ת שלפנינו חתימות גדולי רבני חברון: רבי אהרן אלפנדרי זצוק"ל בעל מרכבת המשנה ויד אהרן (החיד"א הקדוש בספרו שם הגדולים מפליג בשבחו). רבי אברהם גדליה זצוק"ל (חתימה מחוקה). רבי חיים יהודה גומץ פאטו זצוק"ל. רבי פנחס מרדכי באגאיוו זצוק"ל. רבי חייא זאבי זצוק"ל. רבי עמרם בן דיוואן זיע"א ששמו מוזכר ביראה ופחד בפיהם של יהודי מרוקו נולד בירושלים בשנת ת"ק הגה בתורת הנגלה והנסתר ונמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים. לאחר מכן התיישב בחברון ובשנת ה'תקכ"ג (1763) נשלח על ידי קהילת חברון כשד"ר למרוקו. בכתב המינוי שלו, עליו חתם ר' יצחק זאבי, הכתירוהו נכבדי חברון בתארים: "החכם השלם, סיני ועוקר הרים". ר' עמרם דיוואן התיישב באסז'ן מיד עם הגיעו למערב הפנימי ופתח בה ישיבה. לאחר שסבב בקהילות ישראל ברחבי מרוקו ואסף את התרומות למען כוללות חברון, שב ר' עמרם דיוואן לארץ ישראל. לאחר שהות קצרה בארץ ישראל יצא ר' עמרם למרוקו בשליחותו השנייה שלפנינו מטעם כוללי חברון בשנת ה'תקל"ג (1773). בשליחות זו שהה למעלה משמונה שנים, רובן במקנס (מאדר ה'תקל"ה ועד א' בכסלו ה'תקמ"א), בביתו של ר' זכרי משאש. סיבת השתהותו במרוקו נבעה ממלחמות השבטים שהתנהלו סביב מקנס, ואולם ייתכן גם שמצבו הבריאותי מנע ממנו את המשך הדרך בגלל הסיגופים החמורים שנטל על עצמו. בד' בתמוז ה'תקמ"ב יצא עם בנו מפאס לעבר נמל טנג'יר, אולם נפטר בדרכו חזרה לארץ ישראל בערב שבת ט"ו באב ה'תקמ"ב ונטמן בבית העלמין של הכפר אסז'ן הסמוך לוזאן. קברו הוא אתר עלייה לרגל המפורסם ביותר במרוקו. סיפורי מופתים וניסים גלוים לאין מספר שגורים בפיהם של יהודי מרוקו והמוסלמים תושבי המקום. בהילולה השנתית על קברו משתתפים מלך מרוקו ופמליתו. הפייטן ר' דוד חסין שהכירו אישית הכרות רבת שנים, חיבר לכבודו פיוט וקינה בשם "ההר הטוב" סמוך מאוד למועד פטירתו עת ביקר בקברו. (מכתב זה הופיע בספר שלוחי ארץ ישראל מאת אברהם יערי בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים תשי"א עמוד מס' 585 ). מצורף מסמך רשמי על בלנק רשמי מרבי רפאל הצרפתי שירש את המכתב. מכתב השדרו"ת עבר שיקום מקצועי. פגיעה בטקסט לאורך המכתב במרכזו. מצב כללי בינוני טוב. מצורף אישור מהרב שמעון שווארץ שליט"א.
שתף את הלוט:
