מכירה מס' 9 - 06.04.2016

פסק דין ארוך בענין עגונה. הדפס על גליון נייר גודל של 70 \ 50 ס"מ. משני צדדים. בסוף הקדשה בת 4 שורות בכתב יד וחתימת המחבר הרב אברהם מעדיל הלוי שטיינבערג אב"ד סניאטין תרס"ה. נדיר הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטיינברג – גאון עצום, מגדולי הדור ומרבניה של ברודי, נולד תר"ז, וכבר בצעירותו בא במשא ומתן הלכתי עם גדולי דורו כהגאון רבי יצחק איטנגא בעל שו"ת מהרי"א, רבי יצחק שמעלקיס בעל ה'בית יצחק'. השואל ומשיב ועוד. כתב תשובות רבות בהלכה ועשרות ספרים שנשארו בכתב יד מפאת בריחתו במלחמת העולם הראשונה כתביו נשמרו עד אבדם במלחמת העולם השניה. חיבר שאלות ותשובות "מחזה אברהם" הספר היחיד שנדפס בחייו. מצב בינוני, פגמים עם חסרון בטקסט משוקמים. בלאי.

תעודת הסמכה להוראה, כתובה בדיו בכתיבה אשורית על גליון נייר עבה. כותרת "תעודת הוראה של איסור והיתר" עם כיתוב בצורת קשת "ולהורות את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אלקים". התעודה ניתנה "להרב השלם והשקדן מ"ו אברהם שלוש הי"ו בן להרה"ג יוסף שלוש". בשולי התעודה חתום ס. ח. עבודי. עם החותמת - הרב סלמן חוגי עבודי אב"ד ירושלים, מחכמי בבל, ומראשי ישיבת בית זילכא בבגדד, ולימים אב בית הדין הגדול בירושלים. הגליון מקופל וכתוב על חלקו. מצב מצוין.

דף חתוך. ובו חלק (חלק אחרון בלבד עם החתימות) מפסק דין שיצא מבית דינו של רבינו חיים פינטו זיע"א חתום בחתימת יד קדשו. "שלשה ועשרים יום לח' תמוז יה"ל מש' ובמישו"ר [תקס"ד] לפ"ק באצוירא יע"א והכל שריר ובריר וקיים. המקובל המלומד בניסים רבינו חיים פינטו הגדול זיע"א מדמויות הפאר שעיטרו את יהדות מרוקו, נולד במוגאדור לאביו רבי שלמה פינטו שהיה מפורסם בגאונות וצידקות, קדוש ונערץ על כל יהודי מרוקו וסיפורי מופתים נקשרו בדמותו, רבי חיים פינטו נפטר בשיבה טובה בכ"ז אלול שנת תר"ה ונקבר בעיר מגוריו – מוגאדור, מקום מנוחתו הפך למוקד עליה לרגל לכל יהודי מרוקו, שהיו באים בהמוניהם לשפוך את צקון לחשם אצל קברו של הקדוש. רבי חיים פינטו חתום בפסקי דין רבים שנדפסו בספרי חכמי מרוקו. בנוסף חתום הדיין רבי יעקב בן אלעזר הכהן חבר בית דינו של רבי חיים פינטו. הדף כאמור חתוך וחסר בחלקו העליון, לפנינו חלק מפסק הדין והחתימות. כרוך בכריכה חדשה.

סידור 'דרך החיים' לגאון רבי יעקב מליסא, מהדורת שנות התר-. בסוף הסידור נוספו כמה דפים מתקופה מוקדמת יותר, ובהם טבלאות לעיבור השנים בכתב יד. בתחילת הספר חותמות בעלות של "הרב אהרן רבינוביץ לשעבר אסיר ציון ברוסיה" רב ומשפיע רוחני בן הרב הקדוש מביאלסטוק. רישומי פטירה ועוד. חסר שער ומספר דפים ראשונים ואחרונים. כרוך בכריכת עור עתיקה, מצב טוב – בינוני. בלאי וכתמים.

לוט גדול כולל למעלה מ – 70 דף בכתב יד ומכתבי רבנים. עשרות דפים בכתב יד בדברי תורה מתקופות שונות במאות 19 \ 20. עשרות מכתבי רבנים עם חתימות. הרב אברהם ליב זילברמן ראב"ד צפת, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב עדס, חתימות הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב אליעזר יהודה וולדינברג, הרב שלום מ. אזולאי. הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב שלום משאש, הרב שמואל עזרן, הרב יוסף שלוש, ועוד מכתבים רבים. דפים רבים של דברי תורה. החומר לא נבדק כלל ונמכר כמות שהוא. גדלים ומצבים שונים.

ארכיון גדול של החוקר הרב משה צינוביץ, כולל מאות פרטי נייר, וספרים, חוברות, עיתונים, פנקסים שלמים בכתב יד, מסמכים ועוד. מאות פריטים. החוקר הרב משה צינוביץ – סופר וביוגרף, חוקר תולדות ישראל ואישים באירופה, תרס"ה – תשמ"ז, בצעירותו למד בישיבות באילסטוק, לומז'ה ומיר. בשנת תרפ"ה הגיע לעיר וילנה. בשלב זה החל לשלוח ידו בכתיבה, בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, פרסם מאות מאמרים קהילות ישראל ורבנים שהתפרסמו בעיתון "דאסווארט" בווילנא, ובעיתון "הצופה", חיבר גם את הספרים "מיר" על העיירה מיר וישיבתה הגדולה, כמו כן חיבר את הספר "עץ חיים" על תולדות ישיבת וואלז'ין. לפנינו ארכיון מחקרו, עם מאות דפים בכתב ידו, דברי תורה ומחקרים ועוד. החומר לא נבדק !

כרך כתב יד, 80 עמודים כתובים, שיעורי רבי אלחנן וסרמן ששמע תלמידו הרב יצחק ברנשטיין בצעירותו והעלם על הכתב. על מסכתות הש"ס. באחד העמודים התאריך תרצ"ב. בכמה מקומות חתימת ידו של הרב יצחק ברנשטיין. בעמוד 75 נכתב בסוף העמוד "ממני הק' אלחנן בונם וואסערמן" ומתחת לזה נכתב "המעתיק יצחק בערנשטיין תלמידו". גודל הדפים 15 ס"מ. מצב טוב.

חידושים למסכת מועד קטן, ועוד כמה סוגיות הש"ס, חידושים מאת הרב משה פרידמן כתובים על ידי בנו המקבול רבי אליעזר משקאדאויל. 12 דף, כתוב משני צדדים, בתחילת הכתב יד נכתב - מכתבי א"א הרה"ג מוהרר"ם זצ"ל. החידושים נדפסו בספר "אוסרי לגפן" על ידי נכדו הר' יהודה שינפלד בשנת תש"ע. מצב טוב.

12 דפים כתובים בכתב יד קדשו של רבי יעקב ישראל קניבסקי – הסטייפלר בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל. הדפים הם מתוך ספרו בענין פולמוס השיעורים, באחד הדפים כתוב "והגאון מרן שליט"א אמר לי שהוא ראי' ברורה ומבוררת" ככל הנראה הכוונה על החזון איש זצ"ל. אוטוגרף המחבר, עם תיקונים והוספות האופיינים למחבר. תוכן הדפים לא נבדק. ויתכן שישנם שינויים בין הכתב יד למה שנדפס. גדלים שונים. מצב בינוני – גרוע.

4 דפים כתובים משני צדדים בכתב יד. העתקות מכתבי הגניזה החרסונית. ובהם מכתבים מתלמידי הבעל שם טוב. העתקות שלפנינו הם מתקופה מוקדמת. מצב טוב – בינוני, פגמים ובלאי.

2 דפים בכתב יד הגאון החרי"ף רבי רחמים יוסף פראנקו. 1. דף טיוטה לתשובה בהלכה בענין שטר מכר ושכירות, ומעבר לדף קטעים בדרך מליצות וחרוזים כפתיחה לתשובה, מליצות אלו נדפסו בספרו שערי רחמים, הקטעים מסתיימים במילים, יוסף, חיים, רחמים. 2. דף קטן, ככל הנראה פתיחה למכתב בין הדברים "...ומה מאד נעויתי משמוע כדברים האלו אשר זולתו יהיה מי שיהיה לא יבדאם כאלה ובכן עתה אתן שאלתי". הגאון הרב חיים יוסף רחמים פראנקו המכונה החרי"ף. גאון מפורסם, סיני ועוקר הרים, תקצ"ה – תרס"ב, בן י"ח הוסמך לרבנות, בתרכ"ח עלה ארצה והתקבל לדיין בבית דינו של היש"א ברכה עם הרב שלום משה חי גאגין (השמ"ח), יצא כשד"ר לכמה קהילות. על גודל בקיאותו ועיונו הפליאו עליו גדולי ירושלים בהסכמתם על ספרו שו"ת שערי רחמים ב' חלקים שנדפסו ועוד ספרים שעדיין בכתב יד. מצבים וגדלים שונים, וסימני קיפול.

כתב יד הגאון הרב שלום משאש זצ"ל אב"ד קאזבלאנקה – ירושלים. תשובה הלכתית ארוכה בענין קידושי אשה. עם פסק הדין מנומק ומפורט. עם חתימת ידו לאחר התשובה, וחתימה נוספת לאחר פסק הדין. הגאון הרב שלום משאש: תרס"ט – תשס"ג, רבה הראשי של קאזבלאנקה, מחבר הספרים שאלות ותשובות "שמש ומגן" ג' חלקים "תבואות שמש" ד' חלקים ועוד. בשנת תשל"ח ביוזמתו ובקשתו של מרן רבינו עובדיה יוסף עלה הרב משאש לארץ ישראל וכיהן כרבה הראשי של עיר הקודש ירושלים עד לפטירתו בשנת תשס"ג, נחשב לפוסק הלכה חשוב ביותר שהוציאה מקרבה יהדות מרוקו במאה העשרים. 16 עמודים כתובים. קאזבלאנקה תשי"ג. כתב יד מסודר 24 שורות בעמוד. גודל 22 ס"מ. מצב מצוין.

דף, גודל 21 ס"מ. כתוב משני צדדים בכתב יד קדשו של הצדיק מגרידיץ רבי אליהו גוטמאכר. בעניני עבודת ה' ומוסר. בין הדברים מוזכר ספר "התניא". כ - 90 שורות בכתב ידו. כתיבה צפופה. הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר. תקנ"ו - תרל"ה, מתלמידיו הראשונים של רבינו עקיבא אייגר בפוזנא. אב"ד פעלשאן וגריידיץ. גאון ומקובל. בשנותיו האחרונות נתפרסם כ"פועל ישועות" ומכל הארצות נהרו לגריידיץ לקבל ברכות וישועות, חיבר פירוש על המשניות, ושאלות ותשובות ועוד, והגהותיו על הש"ס נדפסו בש"ס וילנא. מצב טוב. פגם קל, נתון בתוך כריכה.

מכתב שנשלח אל החזון איש לתפלה עבור מספר שמות הצריכים ישועה, משנת תש"ח. בשולי המכתב הוסיף מרן החזון איש זצ"ל בכתב ידו 3 שמות לברכה. סה"כ 10 מילים בכתב ידו. מצב כללי טוב, כתמים.

דף כתוב מצידו האחד דברי תורה חידושים בפרקי אבות מכותב לא ידוע, בין הדברים "שמעתי מדודי שליט"א..." בצידו השני של הדף ציור קבלת התורה עם המחשת הקולות וברקים במעמד הר סיני. בשולי הדף, מספר שמות לברכה ולתפלה בכתב יד מרן ה'חזון איש' זיע"א. 6 שמות. כ – 20 מילים. מצב טוב, פגמים קלים.

3 דפים בכתב ידו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. דיון ארוך בדברי הרמב"ם ושאר הראשונים בדין בנין בשבת. 4 עמודים כתובים. מצב מצוין.

תשובה הלכתית בכתב ידו המסוגנן של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בענין אדם החולני שאכילת מצה או מרור מזיקים לו האם חייב לדחוק עצמו לאכול או לא. תשובה ארוכה הפרוסה על 9 דפים, 1 מהדפים כתוב משני צדדים. על בלנק של הרב הראשי לישראל, ובלנק של נשיא מועצת חכמי התורה. כתב צפוף כ – 35 שורות בעמוד כתוב. מצב מצוין.

תשובה הלכתית בכתב ידו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, בענין אכילת מצה בפסח אם יש חיוב לאכול כל שבעת ימי הפסח או רק בלילה הראשון בלבד. תשובה ארוכה המתפרסת על 11 דפים בכתב יד. 1 מהדפים כתוב משני צדדים. כתב מסודר. עם הערות שוליים והוספות רבות. כתוב על בלנק של הראשון לציון והרב הראשי לישראל. שנות ה – 70. 4 דפים מהם על בלנק של תקופת הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה, תקופה מאוחרת יותר. מצב מצוין.

מכתב תשובה הלכתית שנשלח אל הרב יעקב הכהן, ג'רבה שנת תשי"א. כתוב כולו בכתב ידו של הגאון רבי רחמים חי חויתא הכהן – תרס"ט – תשי"ט, מרבניה החשובים של העיר ג'רבה, שקד על התורה כל חייו מתוך יסורים קשים, כתב ספרים רבים בהלכה ובאגדה בעיון עצום ובקיאות מפליאה כאחת. לצידו נוספה חתימת ידו של ראש רבני ג'רבה הגאון רבי כלפון משה הכהן רבו של רבי רחמים חי חויתא הכהן. רבי כלפון משה הכהן: תרל"ד - תש"י, אב"ד וגדול רבני ג'רבה, שקד לחזק את לימוד ההלכה בקרב יהודי ג'רבה, בהיותו כבן כ"ה שנה כהן כחבר בבית הדין ואח"כ אב"ד, חיבר ספרים רבים: בהלכה, בדרש, במוסר ואגדה, ומהם: שו"ת שואל ונשאל 9 חלקים, יד משה, דרכי משה, הלכה למשה, ברית כהונה ועוד, ארונו הגיע לישראל לאחר מאמצים גדולים 57 שנה לאחר פטירתו ביום ז' חשון תשס"ו ונטמן בהר המנוחות, ספדו לו מרנן ורבנן גדולי ישראל. מצב מצוין. גודל 22 ס"מ.

דף, כתוב משני צדדים בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים ה'בן איש חי' זיע"א. חידוש ארוך (שלם) בענין יציאת מצרים. 36 שורות בכתב יד. גודל הדף 13 \ 11 ס"מ. מצב מצוין.

ספר "כף החיים" הלכות תפילין וברכות השחר כתוב בעצם כתב יד קדשו – אוטוגרף המחבר ! 15 דפים כתובים בצפיפות משני צדיהם. עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות. גודל הדפים 23 ס"מ. הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר: תר"ל - תרצ"ט, יליד בבל, תלמיד רבי עבדאללה סומך ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". מחכמי בבל וירושלים ומגדולי הפוסקים, מחבר סדרת הספרים "כף החיים", כל ימיו שקד בתורה ובכתיבת חיבורו בעליית הגג של בית הכנסת "שושנים לדוד" בירושלים שאותה יסד ה'בן איש חי', חיבר עוד ספרים נוספים "חיים עד העולם" על סיומי מסכתות, "קול יעקב" הלכות סת"ם, "חקי חיים" דרשות לזמנים שונים. "יגל יעקב" חידושים על התורה. מצב כללי טוב, בלאי קל בשולי מספר דפים, הדפים כרוכים בכריכת עור חדשה ומפוארת עם כיתוב מוזהב ותמונת הצדיק.

כתב יד מצויר ומאויר על קלף, "חזן הכנסת". תפילות לחזן בזמן קריאת התורה. פרשבורג, בתקופת רבנותו של ה"חתם סופר", תקע"א - 1811 לערך. כתיבה מרובעת מנוקדת. כתוב מצויר ומאויר בדיו מוזהבת וצבעים שונים מרהיבים. אותיות פתיחה וכותרות בדיו צבעונית. תפילות "יהי רצון" שנאמרות לאחר קריאת התורה בימות החול שני וחמישי. ברכות הפטרה לשבת, לשלש רגלים, לראש השנה וליום הכפורים. הפטרה לתענית ציבור. תפילות "יקום פורקן" המילה "יקום" מוקפת במסגרת עלים ופרחים ובתוכה זוג אריות רובצים על גדיים. (כנראה כוונה לאחרית הימים "ואריה עם גדי ירבץ"). "מי שברך". תפילה מיוחדת לשלום המלכות. "האלהים אשר ברא את השמים ואת הארץ.... יברך וישמור וינצור... את אדונינו המיוחס מאד, המלך האדיר החסיד הקיסר (הושאר מקום ריק) ואת אדונתינו המלכה הגבירה... הקיסרית (הושאר מקום ריק).". המילים הראשונות של התפילה ממוסגרות ומעוטרות בכתר גדול מימדים, זוג אריות. פרצוף אנושי, דגמי צמחים ועוד. ברכת החודש. תפילות "יזכור" ו"מי שברך" להזכרת נשמות, במועדים וימים נוראים. תפילות לתוקע וסדר התקיעות, עם כוונות התקיעות. ברכות המגילה עם הפיוטים "אשר הניא עצת גוים" ו"שושנת יעקב". "סדר שינוי השם". כתב היד שלפנינו היה בשימוש בבית הכנסת "בריל שוהל" בעיר פרשבורג, בתקופת רבנותו של ה"חתם סופר". בית הכנסת נקרא על שם מייסדו - הגביר הצדיק רבי עזריאל בריל [ברילין]. בעמ' י"ג נוספה, בזמן מאוחר יותר (לאחר פטירת רבי עזריאל וזוגתו), כתובת בשולי העמוד: "יזכור אלהים נשמת עזריאל בן חנה, ונשמת זוגתו טרוילה בת רוחמה, בעבור שנדרו בהכ"נ [בית הכנסת] הזה, בשכר זה וכו'". כתב היד , עם התפילה המיוחדת לזכרו של רבי עזריאל ואשתו, מוזכרים בספר "אבני בית היוצר" על קהילת פרשבורג, מאת רבי יצחק ווייס, פאקש תר"ס, דף עג: "הרב הגדול... רבי עזריאל ברילין... בנה... ביהכ"נ המפואר... הנקרא על שמו... ובשכר זאת מזכירים נשמתו ונשמת אשתו הצדקת... בכל ג' רגלים ויום הקדוש יום הכפורים, וזה נוסח היזכור שאומרים עבורם: יזכור אלקים נשמת עזריאל בן חנה ונשמת זוגתו טרוילה בת רוחמה בעבור שנדרו ביהכ"נ הזה וכו' ויזכור הלזה כתוב בקונטרס הכנסת שלו הכתוב על הקלף..". הגביר הצדיק רבי עזריאל בריל (נפטר תקע"ח), ממנהיגי קהילת פרשבורג. היה מהחותמים על כתב-הרבנות של ה"חתם סופר". מלבד עושרו היה גם גדול בתורה, ובצעירותו הרביץ תורה והעמיד תלמידים. ישב בתענית מימי נעוריו ועד זקנותו, וכל ימיו הצטער על רוב עושרו. החתם סופר נשא עליו הספד, ובין היתר אמר עליו: "פאר קהילתנו עטרתינו... אשר היה חרוץ ושנון בתורה ובימי חורפו העמיד תלמידים... היה לנו לעינים בכל מילי... ובכל מיני גמילות חסדים, בעל היה לאלמנה ואב ליתומים, החזיק ידים רפות וברכים כושלות... גברא רבא... תורה וגדולה, ומימיו לא בקש שום גדולה... לא מכבוד תורתו ולא מכבוד עשרו...". פיסת קלף לכתב-היד נוספה מתקופה מאוחרת יותר, ועליה נכתב: "לזכרון - היארצייט של הצדיק המנוח מה"ו עזריאל ברילן הוא ביום עשרים ושלשה באייר... הוא שנדר וקבע הבית הכנסת זה הנקרא על שמו... ונתן ג"כ ס"ת וכלי קודש לביהכ"נ הזה, והיארצייט של הצדקת מרת טרוילע אשתו...". כב עמ'. 27.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, מריחת דיו במספר מקומות. כריכת עור חדשה.

כתב יד פיוטים שונים מחכמי מרוקו, לזמנים ומועדים ושמחות. כתובים על נייר (ככל הנראה משני כותבים). כתיבה מסוף המאה 19. כתב יד נאה ומסודר. 50 דפים כתובים. גודל 18 ס"מ. כרוך עם הספרים 'ראה מעשה' 'שובע שמחות' חסרים תחלה וסוף. דפים עבים במצב טוב.

כתב יד, שירים שונים ממשוררי צפון אפריקה. עם שער מאויר. עיקר הספר בכתב יד מוקדם ככל הנראה מהמאה 19. כתב מסודר ומסוגנן עם שער מאויר. 150 דף. גודל 17 ס"מ. דפים ראשונים ואחרונים בכתב יד מאוחר יותר מכותב אחר. דפים מנותקים, כריכה בלויה. מצב כללי טוב, ישנם פגמים בשולי הדפים.

כתב יד, באורים על התפילה וברכות השחר, מרוקו המאה 19, 7 דפים כתובים בשני צדיהם כתיבה מסודרת ומיושרת, ברוב העמודים הכתיבה מחולקת לשני טורים. זהות הכותב לא נבדקה. מצב כללי טוב. פגמים בשולי הדפים.