מכירה מס' 22 - 20.02.2019

כתב שדרו"ת גדול ומרשים עם מסגרת יוקרתית משנת תרפ"א - 1921, לרב חיים אלחדיף מטעם קופת וישיבת ר' מאיר בעל הנס אל ערי טוניס ולוב עליו חתומים בכתב יד חכמי ורבני טבריה. הרב חיים אלחדיף היה בנו של הרב בכר אהרון אלחדיף הרב הראשי וחכם באשי בטבריה. היה מאישיה החשובים והנעלים של טבריה מחבר ספרים. נשיא ועד הכוללות לעדת הספרדים בטבריה, וראש בית מדרש רבי מאיר בעל הנס. על כתב השדרו"ת חותמות רשמיות של הועד הכללי לעדת הספרדים, וחותמת בית מדרש רבי מאיר בעל הנס, וחתימות בכתב ידם של גדולי חכמי ורבני טבריה. בין השאר חתום בו: הרב יעקב חי זריהן. ראש ישיבה ואב"ד בטבריה ונשיא כולל הרמב"ם.

'מנורת למנצח' מצוירת ביד בעבודת מיקרוגרפיה נדירה, משולבת במילות מזמור "למנצח בנגינות". הטקסט מפסוקי התורה בפרשת מעשה המנורה. בראש הציור מגן דוד בעבודת מקרוגרפיה, ובתוכו בדיו זהובה המילה "אחד" במקום שם "הויה" כמקובל, דבר נדיר כשלעצמו. בבסיס המנורה בדיו שונה דהויה במקצת: "...ט"ו טבת ש' 5300 [ה'ת"ש-1940]", ומתחת "הכותב הצעיר שמואל אלטביב". הציור מוקף במסגרת בצורה גאומטרית מיוחדת, אף היא בעבודת מיקרוגרפיה. ונתון בתוך מסגרת מהודרת עשויה שני לוחות פרספקט עבה בשני צבעים. אירופה, ה'ת"ש - 1940. | לא נבדק מחוץ למסגרת. | מידות: 49X65 ס"מ, כולל המסגרת: 57X73 ס"מ. מצב כללי: טוב.

לוח שיוויתי הדפס מיקרוגרפי של ספר קוהלת, בדיו על גבי נייר עבה ומשובח. מסביב ללוח מסגרת עשויה מפסוקים בתוך מיקרוגרפה בצורת עמודי שיש. ובתוכה: ציור של אריות בצבע זהב, בעבודת יד. צורות קבליות וגיאומטריות בעבודת מיקרוגרפיה עדינה ושמות קדושים. בשולי הלוח מגן מוקף בקרני שפע ובראשו נשר, אף הם בצבעי חום וזהב בעבודת יד, בתוך המגן כתובת הקדשה: "כתבתי לזכרון לכבוד דודי איש רודף צדקה וחסד מו"ה יעקב אייזען אני הק' נחמי' מייזנער מק"ק פאפא יע"א תרצ"ז תשרי יום כ"ח". פאפא (Pápa), הונגריה, תרצ"ז [1936]. | מידות: 49X63 ס"מ. מצב כללי: טוב.

1. כרזה הקוראת ל"אחי יוצא מרוקו והסביבות" להשתתף בעצרת נגד ניתוחי מתים שתתקיים בירושלים. עם תיקון בכתב יד עקב טעות בהדפסה. בראש הכרזה "קריאת קודש מאת האדמו"ר... מרן ישראל אבו-חצירא". ובשוליה "הכותב המצפה לרחמי שמים ע"ה ישראל אבו-חצירא". בדפוס דעת, ירושלים. נדיר.| סימני קיפול. כתמי זמן. קרע עם חיסרון מינימלי בראש הכרזה. | 35X25 ס"מ. מצב כללי: בינוני-טוב 2. דף מודפס פיוט למעלת אדמו"ר הרב המקובל.. רבי מכלוף בן יוסף אביחצירא. בתחילתו סיפור הנס שעשה בעיר פאס בערבית יהודית. ולאחריו פיוטים לכבודו. נדיר. כתמים. קיפולים וקרעים קלים. מצב בינוני. האדמו"ר רבי ישראל אבוחצירא - ה"בבא סאלי" [תר"ן-תשמ"ד, 1889-1984], גדול המקובלים בדורות האחרונים. בן רבי מסעוד רבה של תאפיללת (מרוקו), בנו של האדמו"ר רבי יעקב אבוחצירא. גאון מופלג בנגלה ובנסתר, קדוש וטהור מנעוריו. כיהן כרב ראשי של ארפוד וסביבותיה. בשנת תשכ"ד - 1964 עלה לארץ ישראל וקבע מושבו בעיירה נתיבות. גדולים וטובים נהרו לביתו לקבל עצה וברכה, ונודע בישראל שמו כפועל ישועות. | רבי מכלוף בן יוסף אבוחצירא, מאבות שושלת משפחת אבוחצירא מגדולי רבני פאס.

כתובה מצויירת בפורמט ענק, כתובה ומצוירת ביד בצבעי מים וגואש על גבי נייר. על רקע ציורי פרחים וזוג יונים, בחציו התחתון של הגיליון מופיע נוסח הכתובה כולו בכתב-יד סופר, בכתב חצי קולמוס. הכתובה לנישואי החתן באבא בן פנחס, עם הכלה בתוני בת יעקב. אצפהאן (איספהאן), פרס, ניסן תקע"ד [1814]. חתימות העדים ומסדר הקידושין "עבדא זעירא הכותב, ישועה...". נתונה בתוך מסגרת מהודרת עשויה שני לוחות פרספקט עבה בשני צבעים. | סימני קיפול. תיקונים בקיפולים. לא נבדק מחוץ למסגרת. | מידות: 71X95 ס"מ, כולל המסגרת: 76X100 ס"מ. מצב כללי: טוב.

1. כתובה מכפר תמישה - מרוקו. החתן משה מור יוסף. הכלה עישה בת הר' שלום אצראף. תש"ב - 1942. חתימות העדים מסולסלות. 2. כתובה מאלצמאג'י? - תימן. שנת אלפיים מאתים חמישים ושבע לשטרות תש"ו - 1946. 3. כתובה מקולאש - גאורגיה. שנת תשי"ד - 1954. 4. כתובה מצוירת וצבעונית. תבילסי - גאורגיה. תשמ"ז - 1987. 5. כתובה עם ציורים צבעונים מודפסים. גאורגיה. תשל"א - 1971. 6. כתובה מצוירת וצבעונית. סקטשחרי - גאורגיה. תשי"ז - 1957. (פגומה עם פגיעה בטקסט. גדלים ומצבים שונים. מצב כללי בינוני - טוב.

החלק הראשון מבין שני החלקים של הספר: Entdecktes Judenthum "היהדות החשופה" - חיבור אנטישמי ידוע לשמצה בשפה הגרמנית, מאת יוהאן אנדריאס אייזנמנגר הנחשב לאחד ממבשרי האנטישמיות המודרנית במאה ה-18. עם ציטוטים ממספר עצום של מקורות יהודיים בעברית, ארמית ויידיש כמו התלמוד הבבלי, הזוהר, סידורים, כתבי הרמב"ם והרמב"ן. אף על פי שהטקסטים מצוטטים במדויק בשפה העברית, ומתורגמים מילולית, המחבר מציג פרשנות מעוותת לנאמר. הספר כונה על-ידי שמעון דובנוב "אנציקלופדיה של שנאת יהודים". הקהילה היהודית בפרנקפורט הצליחה לעצור ולהחרים את המהדורה הראשונה שלפנינו וכמעט שאין עותקים שנותרו ממנה. ידוע על עותק אחד הנמצא כיום באוסף גרשום שלום בספרייה הלאומית. | מהדורה ראשונה, פרנקפורט, 1700. נדיר. | כתמי זמן. כריכת חצי עור מקורית, מפוארת. | [18], 998 עמ'. 21 ס"מ. מצב כללי: טוב.

קנקן קרמיקה גדול בצע ירוק. סביב הקנקן תבליט בית כנסת עם סמל מגן דוד. ודמויות שונות נראים כשיכורים בחוץ. בפתח בית הכנסת עומד יהודי עם מקטרת ומביט בזלזול סביבו. המכסה עשוי מתכת. בתחתית חתום: sarreguemines. 17. (סארגמין) צרפת. תחילת המאה ה-20. גובה: 24 ס"מ. קוטר 15 ס"מ. מצב טוב.

חמישה חוברות בלדינו: 1. המודעה- la modaa en ivrit I en ladino ( 1955- תשט"ו, איסטנבול) 2. La istorya cudia para los eskolaryos, מאת: פרופ' ניסים בכר. (1959 - תשי"ט, איסטנבול) 3. El gid para el pratikante, מאת: פרופ' ניסים בכר. (1959 - תשי"ט, איסטנבול) 4. La kaza cudia, מאת: פרופ' ניסים בכר. (1969 - תשכ"ט, איסטנבול) 5. מורה הדרך-more adereh , חוברת לימוד עברית בשפה הטורקית עם תפילות בסוף, פרופ' ניסים בכר. (1962 - תשכ"ב, איסטנבול) גדלים שונים. מצב טוב מאוד.

ספר זמירות ישראל של מנדלסון על תהילים חלק ראשון, עם ביאור הספורנו -ברלין תקמ"ה | 1785 . מהדורה ראשונה. משה מנדלסון (תפ"ט-תקמ"ו; מכונה גם "משה בן מנחם" או "משה דעסוי"), פילוסוף והוגה דעות, מאבותיה של תנועת ההשכלה היהודית-גרמנית. דמותו של מנדלסון עוררה התנגדות עזה בקרב קהילות היראים. כבר במהלך הדפסת חומשיו החלו להתנגד להם רבים מגדולי ישראל. בין המתנגדים למנדלסון וחיבוריו נמנים רבי רפאל הכהן מהמבורג, בעל ה"הפלאה", תלמידו בעל ה"חתם סופר" (ידועה מליצתו: "ובספרי רמ"ד אל תשלחו יד"), ותלמידו רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "לב העברי", וכך גם כל גדולי החסידות, ובראשם בעל ה"בני יששכר" בחיבורו "מעיין גנים". בדרשה מפורסמת שנשא בעירו פרנקפורט תקף בעל ה"הפלאה" את ה"ביאור" ומחברו במילים חריפות: "...נבלה נעשתה בישראל בפרהסיא ואין מוחה בידם, וחדשו פירוש על תורתנו הקד' אשר בדו מלבם דברי שטות והבלים... וראיתי המראה הזאת, נבהלתי והייתי מרעיד וארכבותי דא לדא נקשן, הנשמע אפקרותא כזה, שיעמוד בער איש אחד המשוקע בטומאת בית הסתרים המסיח לפי טומאה בוקעת ועולה, לומר קבלו דעתי ופירושי על התורה בלשון עלגים, ותשליכו כל דברי חז"ל הגמרא ומדרשים ומפרשי התורה הנחמדים מזהב ומפז... ובווילנא שרפו אותם לעין כל, זכאי חולקיהון קמא מרי מלכא קדישא אשר קנאו קנאת ה' צבאות...". עם זאת, נשמעו גם קולות מתונים יותר ביחס אל מנדלסון ובפרט אל החומשים עם ה"ביאור". ידוע כי החומשים עם ה"ביאור" היו נפוצים בבתיהם של יהודים אורתודוקסיים, בעיקר אצל יהודי ליטא וגרמניה, ואף היו גדולי תורה שחיבבו את החומשים והביאו מה"ביאור" בספריהם. כך לדוגמה, ברשותו של רבי יוסף זונדל מסלנט היו החומשים עם ה"ביאור", ובמקום אחד הגיה ומחק שורות שהתנגד להן (פרץ סנדלר, הבאור לתורה של משה מנדלסון, עמ' 216 בהערה). ניתן לציין את רבי צבי הירש אב"ד ברלין, ובנו רבי שאול, שהסכמותיהם הנלהבות מתנוססות בתחילת חומש שמות של ה"ביאור". כמו כן, רבי אלעזר פלקלס, גדול תלמידי ה"נודע ביהודה", מביא מחומשים אלו עשרות פעמים, ומנדלסון מכונה אצלו "החכם המפורסם לרבים". גם בספר "הכתב והקבלה" מובאים פירושי מנדלסון לרוב; וכך הדבר אצל רבי שמואל שטראשון (הרש"ש) בהגהותיו לתלמוד ולמדרש רבה, ואצל רבי יוסף זכריה שטרן, בספר השו"ת שלו "זכר יהוסף". רבים מרבני גרמניה האורתודוקסיים היו משתמשים בחומשים אלה ומצטטים מהם, גם אם לא באזכור מפורש של המקור. ראויה לציון גם הסכמתו של רבי משה מייזליש, מחשובי תלמידיו של בעל התניא (נדפסה בקובץ ישורון, ט, עמ' תשלט) הכותב על מנדלסון והחומשים שלו: "...שפר התורה אשר עשה משה בתרגומו, אדם גדול בענקים גדול מרבן שמו, להיות כל איש שורר ומדבר כלשון עמו...". רבי אברהם אליהו קפלן מספר כי זקנו היה יושב ומעיין בערב שבת בפרשת השבוע מתוך חומש עם ה"ביאור", וכשמאן דהוא תמה על כך, הסביר כי הבעיה העיקרית של החומשים עם ה"ביאור" היא דווקא ההקדמה (המבוא) לספר ולא ה"ביאור" עצמו (בעקבות היראה, עמ' קלט-קמ). בספר "תולדת אדם" (דיהרנפורט תקס"א), תולדות הגאון רבי זלמל'ה מווילנא, מאת המגיד רבי יחזקאל פייוויל מווילנא, מופיעים קטעים שלמים מהמבוא שלפנינו. הקטעים הועתקו מילה במילה, מבלי לציין את מקורם.

קינות לתשעה באב עם מגילת איכה. עם פירוש עברי טייטיש. בדפוס הרב דוד סעדיה ישעיה וואקס. יוזעפאף. תקצ"ו - 1836. עד דף. 17 ס"מ. קינות לתשעה באב משנים אלו הינם נדירים שכפי הידוע נהגו אז לגנוז את הספרים לאחר תשעה באב באמונה שלא יצטרכו עוד את הספר לכשיבוא המשיח באותה שנה. נזקי עש ושיקומים. מצב בינוני.

מחזור לכל השנה, כמנהג ק"ק בני רומה. שני חלקים בכרך אחד, לכל חלק שער מאוייר נפרד. החלק הראשון כולל: שבת, ר"ח, חנוכה פורים, פסח, פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם, שבועות, י"ז בתמוז ותשעה באב. והחלק השני כולל: סליחות, ר"ה, יו"כ, סוכות, תעניות, תפילות שונות והערות מאת רבי אברהם ידידיה ב"ר מנחם שמשון באזילה. פורמט גדול לשליח ציבור. בדפוס השותפים יצחק ירא, יעקב חבר טוב ויהושע מסיצי, מנטובה, תע"ב/תע"ח ‬ [1712/18]. פגעי עש. קרעים. כריכת עור מקורית, מנותקת. | [2], קיז; נג [צ"ל צג] דף. 31 ס"מ.

סידור תפלת ישרים נוסח עדות המזרח "מהגאון המקובל האלקי כמוהרמ"ז [רבי משה זכות] זצוק"ל". הכולל: תפילות לכל מעגל השנה - ימי חול, שבתות, מועדים, ימים נוראים ותעניות. קריאות התורה, תיקון חצות ועוד. עם דינים ופירושים. כללי הלוח העברי, ולוח לקביעת המועדים וראשי חדשים. בעריכת רבי דוד ב"ר רפאל מילדולה ורבי יהודה פיזא. הסכמות חשובות. מהדורה לא ידועה ביבליוגרפית. דפוס הירץ לו רופא, אמשטרדם, ת"ק [1740]. | חיתוך דפים מוזהב. כריכת עץ מהודרת מחופה עור. כתמי זמן ודמעות. חתימת בעלות. | רעז, קמב דף. 17 ס"מ. מצב כללי: טוב.

סט מחזורים מפואר לימים נוראים, הכולל שני כרכים לרש השנה ויום הכיפורים. מנהג ספרד - נוסח קושטנטינה ומערב איטליה. עם הקדמה והוראות בעברית ובלדינו. כריכה מפוארת אדומה עם הטבעת שם הבעלים בצבע זהב: "ניסים יאודה אשכנזי נ"י". חיתוך דפים מוזהב. וינה, תרי"ג [1853]. נתון בתוך קופסת קרטון תואמת. | [5], קמד; [4], רלה דף. 19 ס"מ. מצב כללי: טוב.

1. סידור רינה ותפילה מאת וואלף היידנהיים. רעדעלהיים. תרמ"א-1881. כריכה מקורית יפה עם עיטורים מוזהבים. מצב כללי טוב. 2. סידור תפלת ישראל מאת מנהיימר מתורגם לגרמנית עמוד בגרמנית מול עמוד בעברית. וינה. סוף המאה ה-19 תחילת המאה ה-20. הדפים מוזהבים מבחוץ, כריכה מקורית יפה עם עיטורי זהב. מצב טוב מאוד.

הגדה של פסח כמנהג ק"ק אשכנזים, עם הכוונות ופסוקים לאומרם קודם עשיית המצוות והתפילה לקודם הסדר ושירים וחידושים אחרים מענייני דיומא וסדר קצירת העומר. עם ציור מצה ומרור. עמוד אחרון באיטלקית. בשער ובדף לט 2 חותמות בעלות עתיקות "ח' ת"ת מקק"מ". דפוס ברגאדין, ונציה, תקנ"ב [1792]. | כתמי יין אופייניים. מספר דפפים מנותקים חלקית. | [4], לט, [1] דף. 16 ס"מ. מצב כללי: טוב.

ספר "שמחת הרגל" ביאור רחב על הגדה של פסח עם גוף ההגדה, לימודים למועדי השנה וביאור מגלת רות, מאת הרב חיד"א זצ"ל. מהדורה ראשונה שהדפיס המחבר בחייו. דפוס קאשטילו, ליוורנו, תקמ"ב [1782]. | חיבור זה של החיד"א הוא הגדול ביותר על הגדה של פסח ושנדפס בנפרד, שאר ביאוריו נדפסו בתוך ספריו, כמו "בתי הנפש" הנדפס בתוך ספרו "מארית העין", "גאולת עולם" הנדפס בסוף ספרו "כסא דוד", "זרוע ימין" נדפס בסוף ספרו "פני דוד", "פה אחד" נדפס בסוף ספרו "דבש לפי". עותק יפה ונדיר. | שולים רחבים. כתמים אופייניים. בלאי בכריכה. | ק"ב דף. 21 ס"מ. מצב כללי: טוב.

הגדה של פסח "בית חורין", עם פירושי: האלשיך הקדוש, גבורות ה' למהר"ל מפראג, עוללות אפרים, פירוש אברבנאל ופירוש מטה אהרן על פיוט חד גדיא. עם הסכמת ה'שאגת אריה'. 2 שערים, שער ראשון מצויר. לאורך ההגדה איורים בתחריטי נחושת על פי ציוריו של אברהם בן יעקב הגר בהגדת אמשטרדם המפורסמת. ללא מפה. מיץ, תקכ"ז [1767]. | חותמת תבליט של ספריה. כתמי יין אופייניים. כריכה ומספר דפים מנותקים. | יערי 162; אוצר ההגדות 251. [2], סד דף. 22 ס"מ. מצב כללי טוב

הגדה של פסח לאורך ההגדה תחריטם רבים מההגדה. טריאסט. תרכ"ד - 1864. מאת המגיה אברהם חי מורפורגו. נדפסה בבית הדפוס של יונה כהן בטריאסט. (מהגדה זו נעשו פקסמיליות רבות). כתמים. קרעים קלים. מצב כללי טוב.

חומש ויקרא עם פירוש היכל הברכה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט, מהאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא. דפוס פעסיל באלאבן. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר הקדוש, לעמערג תרכ"ו - 1866. ובסופו מגלת שיר השירים עם פירוש ע"פ הקבלה מבעל הערוגת הבושם רבי משה מזאמושטש מבראד. חומשים "היכל הברכה" להאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא., מספרי היסוד של ספרי החסידות ותורת הקבלה. חומשים אלו זכו לחביבות מיוחדת אצל האדמו"רים מכל החוגים (זידיטשוב, צאנז. הרש"ב מליובאוויטש ועוד). במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כתב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". [2 שערים], (2) ש', 11 דף. 4. ט"ו - ס"ב דף. הדבקות בדף השערים ללא פגיעה בטקסט. וכן הדבקת נייר בדף קצ"ד ללא פגיעה בטקסט . כתמים. מצב כללי טוב - טוב מאוד.

חומש במדבר עם פירוש היכל הברכה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט, מהאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא. דפוס פעסיל באלאבן. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר הקדוש, לעמערג תרכ"ד - 1864. חומשים "היכל הברכה" להאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא., מספרי היסוד של ספרי החסידות ותורת הקבלה. חומשים אלו זכו לחביבות מיוחדת אצל האדמו"רים מכל החוגים (זידיטשוב, צאנז. הרש"ב מליובאוויטש ועוד). במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כתב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". [2 שערים], (2) רכ"ה, 15 דף.. דף אחרון משוקם לא מקצועית. כתמים. מצב כללי טוב - טוב מאוד.

חומש דברים עם פירוש היכל הברכה, על פי סודות האר"י ורבינו הבעש"ט, מהאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא. דפוס פעסיל באלאבן. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר הקדוש, לבוב - לעמערג תרל"ד - 1874. חומשים "היכל הברכה" להאדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל ספרין אב"ד דק"ק קאמרנא., מספרי היסוד של ספרי החסידות ותורת הקבלה. חומשים אלו זכו לחביבות מיוחדת אצל האדמו"רים מכל החוגים (זידיטשוב, צאנז. הרש"ב מליובאוויטש ועוד). במכתבו של רבינו המחבר לאנשי ארץ אונגארן, אודות הפצת החומשים עם פירושו הקדוש, כתב המחבר את ברכתו המיוחדת וסגולת ספריו הקדושים: "... ומובטחני שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון ויהי ביתו מלא ברכת ד' וכל טוב והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו... בבני חיי ומזונא וחסדים ורחמים והכרעת הכף לזכות ולחיים ארוכים". [2 שערים], (2) רי"א [1], כו' דף. נקבי עש בודדים. כתמים. מצב כללי טוב - טוב מאוד.

ספר תהילים, עם פירוש בן ביתי מאת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (תקס"ו – תרל"ד, 1806-1874) האדמו"ר מקומרנא. גדל אצל דודו ר' צבי הירש מזידיטשוב. חתן ר' אברהם מרדכי הורביץ מפינטשוב. רב ואדמו"ר בקומרנא. חיבר "מצות עמר" למברג תר"ח, "עשירית האיפה", ועוד. המדפיס: מ"ש געלליס. טז עמ', קלב דף. 22 ס"מ. מצב טוב משומש. שער מנותק.

סידורו של שבת ב' חלקים. חלק א': עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות. חלק ב': שאלות ותשובות בהלכה. מאת האדמו"ר הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ. שער נפרד לכל חלק. נייר ירקרק. דפוס שלמה ב"ר חנינא, פאריצק, תקע"ז [1817]. | סימני עש. כריכה חדשה. פגם בשולי הדפים האחרונים ללא פגיעה בטקסט. | ג, סו; מו דף. 20 ס"מ. מצב כללי בינוני - טוב.

ספר גבורת אריה על ספר בראשית בדרך הקבלה והחסידות. לר' אריה ליב מלאנצהוט - קעשניב. בעל המחבר של 'ארבעה חרשים'. 'דברי אסתר' ועוד. מהדורה ראשונה. למבערג. תר"ל - 1870. (סטפנסקי חסידות 108). (5) ט - ס"ה. 9 דף. נדיר ביותר! נזקי עש בעיקר בדפים האחרונים. מצב בינוני - גרוע.