מכתב בכתב ידו של הגאון הרב נחמיה צבי ד"ר נובל, מחשובי הרבנים בגרמניה, מראשוני הרבנים שתמכו בציונות, ממייסדי המזרחי, וידידו האישי של ד"ר הרצל – עזרה לאסיר יהודי במחנה השבויים הגרמני הנורא! נדיר!

17 שורות בכתב ידו, חתימת ידו בסוף המכתב. תוכן המכתב קבלת כסף צדקה עבור אסיר האלצמינדען. בעיר הולצמינדן היה בית סוהר לשבויי מלחמה של מלחמת העולם הראשונה. התנאים שם היו איומים. כפי הנראה מדובר בחייל יהודי שנלחם בצבאות שלחמו נגד גרמניה, ונשבה. הרב נובל נחמיה צבי נובל נולד בשנת 1871 בהונגריה. לאביו הרב יוסף נובל (1839–1917) ואמו אסתר לבית ברוק. בשנת 1880 עברה המשפחה לעיר הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט, שם כיהן אביו כרב הקהילה האורתודוקסית ודרשן מוערך. למד בבית המדרש לרבנים של הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין. שירת בצבא גרמניה כשנה אחת. שימש כרב בחברת "תלמוד תורה" בעיר קלן. בשנת 1897 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה מאוניברסיטת בון. היה מראשוני הרבנים שתמכו בתנועה הציונית, יצר קשרים הדוקים עם הרצל ועם דוד וולפסון ונמנה עם מייסדיה של הפדרציה הציונית בגרמניה. השתתף בייסוד "המזרחי", ונבחר לסגן היו"ר שלה. בהיותו משוכנע כי בזהות היהודית מאוחדות הדת והלאום היהודיים, לקח בשנת 1904 חלק בקונגרס הראשון של התנועה האורתודוקסית הציונית "מזרחי" ונבחר לסגן היושב ראש שלה. בשנת תרע"ט נבחר לעמוד בראש האיגוד הכללי של רבני גרמניה. הצליח לקבץ סביבו תלמידים מהאליטה של האינטליגנציה הצעירה של יהדות גרמניה כמו מרטין בובר, פרנץ רוזנצווייג, נחום גלאצר, אריך פרום, זיגפריד קרקאואר, אוסקר וולפסברג (ישעיהו אביעד) ועקיבא ארנסט סימון. מצב: טוב