ארבע דפים כתובים משני צידיהם בכתב ספרדי עתיק, עם העתקה של 'קיצור פסקי הרא"ש' שחיבר בנו של הרא"ש רבינו יעקב בעל הטורים. הדפים כוללים את סוף הלכות ספר תורה, סימני הלכות מזוזה, סימני הלכות תפילין וחלק מהלכות נדרים. העתקה נדירה במיוחד עם שינויים מהנדפס (ראה השוואה לנוסח הנדפס בתלמוד בבלי מהדורת עוז והדר). כשמתבוננים בשינויים הללו רואים שללא ספק הנוסח שבדפוסים משובש ובכתב היד שלפנינו נמצא הנוסח הנכון!
דוגמאות לשינויי הנוסח:
בכתב יד זה: "הקובע מזוזה מברך אקב"ו לקבוע מזוזה, מזוזה צריכה עיבוד לשמה וכשרה אקלף אדוכסוסוטוס אגויל".
בנוסח שנדפס: "הקובע מברך אקב"ו לקבוע מזוזה כתבה כאיגרת..." ודין עיבוד הקלף נשמט מכאן!
בכתב יד זה: "כתבה כאיגרת שלא דקדק בחסרות ויתרות פסולה".
בנוסח שנדפס: "כתבה כאיגרת שלא דקדק בחסרות פסול".
בכתב יד זה: "תלאה במקל... ואין בה מצוה כלל"
בנוסח שנדפס "ואין בה מצוה".
כתיבת סופר ספרדית. המאה ה-15. כתיבה מיושרת ומסודרת. מילים ראשיות מודגשות ובכתב מרובע. בצידי העמודים, בכמה מקומות, הגהות נוסח של מילים בודדות בכתיבה מאוחרת ושונה. גודל כל דף: 30X20 ס"מ.
כתמים, נקבי עש, סימני רטיבות ופגע זמן שונים. מצב כללי בינוני - טוב.
כתב יד שלם ומרשים בן כ-60 דף כתובים משני צידיהם בכתב יד איטלקי, כתב יד סופר מהמאה ה-17, ובו תפילות וסדרי פסוקים מתורה נביאים וכתובים מחולקים לימות השבוע, כפי שנדפס לראשונה בתקופת כתיבת כתב יד זה בספר 'מעבר יבק' שם נכתב: "אלו הם סדרי הפסוקים מאנ"ך עם מעט בקשות הקשורים בעבותות אהב"ה ובהם ישירו ויזמרו כל החפץ לקדש עצמו בשחרית ומנחה...". נוסף עליהם פרק תהילים אחד לכל יום בשבוע, פסוקים שונים וסדר תפילת הדרך. כתב יד נדיר כרוך בכריכה עתיקה עם עיטורים יפים. 14X10 ס"מ. נזקי עש ופגמים שונים במס' דפים, ברובו במצב טוב. סימני שימוש והדבקות במס' דפים.
הכותב: הסופר יצחק בן שושן, תלמידו של רבי אהרן ברכיה בן משה ממודינא בעל מחבר 'מעבר יבק'. כתב יד נוסף שלו הועמד למכירה במכירה הראשונה של בית המכירות 'יודאיקה ירושלים' בשנת תשמ"ו - 1986, פריט 107.
דף בכתב יד נאה נוסח קדום של תפילת "ק'ל מלא רחמים" בעבור נשמת המנוח כ"ה [כבוד הרב] יצחק סגל זצ"ל הנולד מן האשה גנענדלה..."
הנוסח הראשון של תפילת "ק'ל מלא רחמים, ככל הנראה חובר בפולין במאה ה-17 לאחר פרעות ת"ח ות"ט (1649-1648) ע"י ר' יום טוב ליפמאן הלוי העליר בעל ה"תוספות יום טוב".
18 שורות בכתב יד. מידות: 18X16.5 ס"מ. סימני קיפול. מצב כללי טוב מאוד.
ספר הפטרות בכתב יד תימן המאה ה-19. בתחילתו רישום של הולדת ילדיו של בעל הספר וסיפור על רבי אברהם אבן עזרא ולאחריו הפטרות לשבתות השנה ומועדי ישראל עם תרגום, בכתב יד סופר מנוקד. במספר מקומות הוספות בכתב יד שונה בשולי הדפים. חתימת בעלים: "חיים בן מוסא סלימאן", "זאת ההפטרה של מארי אהרן אלעומסי". למעלה מ-230 עמודים. כריכת עור מקורית עתיקה. נזקי עש, כתמים ופגעי זמן שונים. מצב כללי בינוני.
22 עמודים תפורים יחד, טומנים בחובם תגלית היסטורית מרגשת של רבן של כל בני הגולה, ארי מבבל רבינו יוסף חיים מבגדאד "הבן איש חי" הקדוש זכותו תגן עלינו. בכתב ידו הקדושה העלה על הכתב דרשה בנושא ניסים שעושה הקב"ה לישראל, ובה הוא מתייחס לגאולת מצרים ולגאולה העתידה במהרה בימינו. בתוכן הדברים מזכיר רבינו מדברי תורתו של זקנו רבי משה חיים זצ"ל ועוד גדולי ישראל ובהם האלשיך הק'.
בסופו כותב רבינו: "דרוש זה סידרתי בשנת תרמ"ד ולא דרשתי אותו בציבור. השי"ת יזכני לדרשו בציבור בשמחה ובטוב לבב לשם שמים. ויעזרנו על דבר כבוד שמו, ויזכני לזכות את הרבים תמיד וימלא כל משאלות לבי לטובה לעבודתו יתברך אכי"ר. אל ש.ד.י יהיה בעזרתנו וישמרנו ויעזרנו תמיד אכי"ר".
הזדמנות נדירה ומיוחדת לקיים רצון צדיק לפרסום דברי קדשו ולמלא משאלת לבו הטהורה לאחר 135 שנה!
מידות הדפים: 15X10 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.
רבינו יוסף חיים (תקצ"ה - תרס"ט), הבן איש חי. רבן של כל בני הגולה, מגדולי המנהיגים, המקובלים והפוסקים בכל הדורות. נולד בבגדד לאביו רבי אליהו [בן רבי משה חיים - שמוזכר בדרשה שלפנינו]. בהיותו בן 14 שנים בלבד התקבל לישיבתו של רבי עבאללה סומך חרף גילו הצעיר, ממימיו שתה וקיבל אותו כרבו המובהק. למעלה מחמישים שנה הנהיג ברמה את קהילת יהודי בגדאד, דרש ברבים, השיב לשואליו ושמעו יצא מסוף העולם ועד סופו. בספר 'רוב ברכות', לרבי יחזקאל משה הלוי כתב בהקדמה: "אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו...". ואכן, ספריו הרבים של רבינו הק' הכוללים למעלה מ-100 חיבורים [!] קנו להן מקום של כבוד בארון הספרים היהודי. לא כל כתביו של רבינו ראו אור בדפוס ובשנים האחרונות עמלים במכונים רבים ובעיקר במכון "אהבת שלום" להוציא לאור עולם את דברי תורתו של רבינו, ופיוטיו הרבים שהנודע שבהם הוא "ואמרתם כה לחי" לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שנתקבל בכל תפוצות ישראל. בשנת תרס"ח השתטח רבינו על קברו של הנביא יחזקאל, שם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל", בחלוף שנה יצא שוב לקברו של הנביא אולם מחלה שתקפה אותו בדרך עכבה אותו סמוך לכפר 'גץ' וביום י"ג באלול תרס"ט הסתלק לבית עולמו. ארונו הושב לעירו בגדאד שם נטמן למנוחת עולמים. מקובל כי בשל רצונו העז של רבינו לעלות לארץ הקודש, זכה ועלה אליה לאחר פטירתו, על פי עדות מקובלי ירושלים צוין מקום גניזת ארונו בהר הזיתים.
דף, כתוב משני צדדים בכתב יד קדשו של רבינו יוסף חיים ה'בן איש חי' זיע"א.
דברי תורה 18 שורות בעניין 'חכם לב'. מצידו השני 15 שורות שכתב ומחק מרנא הבן איש חי.
גודל הדף: 13X10.5 ס"מ. מצב כללי מצוין.
רבינו יוסף חיים (תקצ"ה - תרס"ט), הבן איש חי. רבן של כל בני הגולה, מגדולי המנהיגים, המקובלים והפוסקים בכל הדורות. נולד בבגדד לאביו רבי אליהו [בן רבי משה חיים]. בהיותו בן 14 שנים בלבד התקבל לישיבתו של רבי עבאללה סומך חרף גילו הצעיר, ממימיו שתה וקיבל אותו כרבו המובהק. למעלה מחמישים שנה הנהיג ברמה את קהילת יהודי בגדאד, דרש ברבים, השיב לשואליו ושמעו יצא מסוף העולם ועד סופו. בספר 'רוב ברכות', לרבי יחזקאל משה הלוי כתב בהקדמה: "אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו...". ואכן, ספריו הרבים של רבינו הק' הכוללים למעלה מ-100 חיבורים [!] קנו להן מקום של כבוד בארון הספרים היהודי. לא כל כתביו של רבינו ראו אור בדפוס ובשנים האחרונות עמלים במכונים רבים ובעיקר במכון "אהבת שלום" להוציא לאור עולם את דברי תורתו של רבינו, ופיוטיו הרבים שהנודע שבהם הוא "ואמרתם כה לחי" לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי שנתקבל בכל תפוצות ישראל. בשנת תרס"ח השתטח רבינו על קברו של הנביא יחזקאל, שם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל", בחלוף שנה יצא שוב לקברו של הנביא אולם מחלה שתקפה אותו בדרך עכבה אותו סמוך לכפר 'גץ' וביום י"ג באלול תרס"ט הסתלק לבית עולמו. ארונו הושב לעירו בגדאד שם נטמן למנוחת עולמים. מקובל כי בשל רצונו העז של רבינו לעלות לארץ הקודש, זכה ועלה אליה לאחר פטירתו, על פי עדות מקובלי ירושלים צוין מקום גניזת ארונו בהר הזיתים.
קונטרס בן 24 עמודים כתובים בכתב יד תימני מתאים למאה ה-19. עם שאלות ותשובות בהלכות שחיטה, ככל הנראה היה לפני לבחינת תלמידים על ידיעת ההלכות. 18X12 ס"מ. תפורים יחד עם חוט. נראה ככתב יד כפרי. כתמים שונים. מצב כללי טוב.
כתב יד בן 30 עמודים, בכתב יד רהוט ומהוקצע עם סדר הגדה של פסח מנוקד, עם השקעה בעיטורים וכותרות. הסברים במספר מקומות בערבית יהודית. בסופו קולופון עם הכיתוב: "נכתבה לתשוקת ה"ה אברהם בן הארון אלנאהרי הי"ו, ויזכהו בבנים עוסקים בתורה, בנים ובני בנים עד סוף כל הדורות שנאמר לא ימוש ספר התורה מפיך ופי זרעך ופי זרע זרעך אמן סלה ועד, הכותב קל הקלים עפר קרסולי הסופרים קטומי דאיזובא... יחיא בן... אלימיני ס"ט". 18X12 ס"מ. ללא כריכה, תפורים עם חוטים. כתמים שונים. מצב כללי טוב.
כ-140 עמודים, של כתב יד קטן עם טעמים על התורה הלכות, מדרשים, ליקוטים וגימטריות ובנוסף סגולות וקמעים וצוואה של מוחמד כיצד לנהוג בחיים. כתב יד כפרי תואם לתימן סוך המאה ה-18 ותחילת ה-19. 4 סוגי כתבים שונים. דפים מנותקים. כתמים ופגעי זמן שונים. קרעים בקצוות הדפים. 12X9 ס"מ.
לוט 2 יומנים של הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן, הכוללים את כל פגישותיו בין השנים 1977-1981. ביומנים, סדר יומו המלא של אחד מבעלי התפקידים הרמים ביותר במדינת ישראל, הרב הראשי וראש בתי הדין הרבניים. ושל אחת מהדמויות השנויות ביותר במחלוקת בין הציבור החרדי והכללי. הרב גורן שהיה בתחילה בשר מבשרה של היהדות החרדית ולמד במוסדותיה השמרנים והמעולים ביותר. ובסופו של דבר נודה לחלוטין על ידי הממסד החרדי, בפרשת האח והאחות הממזרים, ובעוד פרשיות. ביומנים, בין היתר, פגישותיו עם ראשי המדינה והצבא ונושאי הפגישות. ומאידך פגישותיו עם הממסד החרדי, שכלפי חוץ גידפוהו במודעות ופשקווילים, אך גם נפגשו עמו ובקשו את עזרתו מעת לעת. מסמך היסטורי מרתק. | [2] יומנים המכילים מאות עמודים. גדלים ומצבים שונים. מצב כללי: טוב.
26 פנקסים כתובים בכתב יד בין השנים תש"ט-תשל"ה ובהם הנהגות מוסריות שקיבל על עצמו, מעט חידושי תורה, חשבונות נפש, רשימות אישיות, ניהול פנקסים, מכירת ספרים, גמ"חים ועוד, אשר היו ברשותו ונרשמו על ידי הגאון הצדיק הירושלמי רבי שמואל הומינר זצ"ל. בפנקסים איזכורי שמות רבים של גדולי ישראל וגדולי ירושלים באותה עת. סיכומי אסיפות בנוגע להפצת יהדות ברחבי הארץ, שמות לתפילה שרשם לעצמו, כתובות מגורים של גדולי ישראל שעמד עמם בקשר, חשבונות ממוניים, פנקס "רישומי חשבונות ברוחניות ובגשמיות" (תש"ט) "רשימת הספרים שחנני השי"ת" (תש"ט), "פנקס גמ"ח ספרים אהבת תורה, תשכ"ה" ועוד. באחד הדפים רישום עם חתימת ידו.
ברשימות האישיות ניתן למצוא דברים מעניינים ומרגשים שיש בהם ללמד על גודלו, תקפו וגבורתו וגודל יראתו את הבורא ויראת חטאו. כך ניתן לראות שהתחיל באחד הפנקסים, חיבור עפ"י סדר א"ב בתפילת "אשמנו בגדנו" בתוספת של וידוי על זלזול במצוות, חומרות ומנהגי ישראל תורה: "אכלתי שלא לשם שמים, אכלתי ושתיתי יותר מדי..." ועוד. רגשות אישיים כדוגמת: "כשעליתי להקריא את התקיעות וראיתי את שני ספרי תורה על הבימה הרגשתי קדושה גדולה מאד". או: "היה לי חלום ומחזה נורא מאד, והיה לי איזה עניין עם אדמו"ר מגור רש"ב שליט"א [הלב שמחה זצ"ל] ויש לי ללמוד מזה שלא תשבח כלל את הספרים...". וידויים שונים כדוגמת: "רגליים נפוחות ואדומות אוי... ותזכור ללמוד מזה שלא... [הנקודות במקור]. פנקס שלם שהוקדש לרישום שבועי כמה זמן עבר מיום הכיפורים. ועוד.
הגאון הצדיק רבי שמואל הומינר (תרע"ד-תשל"ז) נולד בירושלים למשפחה ותיקה ממשפחות היישוב הישן. למד מילדותו ועד שיבה בישיבת "עץ חיים". מתלמידיו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל. כבר מנערותו היה עובד ה' וחפץ במצוות. עסק רבות בספרי ה"חפץ חיים" וחיבר מספר חיבורים בענייני שמירת הלשון. התפרסם בצדקותו ובמידותיו המעולות. חיבר ספרים בנושאי מוסר, שמירת הלשון ועוד. מכונה "החפץ חיים של ירושלים". כמה מספריו נדפסו בעשרות מהדורות וזכו לתפוצה עצומה. בין ספריו: "עבד המלך", "מצוות הביטחון", "עולת תמיד" ועוד.
ספר מקור חיים - הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי יחיא צאלח [מהרי"ץ] - מהדורה ראשונה עדן תרנ"ג | 1893. כרוך יחד עם פתח האהל - הלכות גיטין, מאת רבי יחיא בן יוסף עמוד - מהדרוה ראשונה עדן תרנ"ד | 1894. עותק חסר. ללא שער של מקור חיים. כ-20 דפים שלמים שהיו חסרים הושלמו בכתב יד תימני מסודר, כך גם פינות דפים שנקרעו הושלמו בכתב יד. מצב כללי בינוני.