מכירה מס' 14 - 07.06.2017

קמע על קלף גוויל לשמירה ליולדת והתינוק ועין הרע עם איורים. חרב. נחש ומגן דוד במרכז. שמות מלאכים והשבעות. חלק מהכיתוב בעבודת מילוי דיו מקצועית. שם הכותב לא פוענח. הקמע נתון בתוך מסגרת עץ חדשה. מידות: 21X16.5 ס"מ. כפי הנראה נכתב בירושלים המאה ה-19. סימני קיפול. פגעי זמן. מצב כללי טוב.

לפנינו פריט נדיר שעורר התרגשות גדולה בקרב שוחרי חסידות ואוהבי צדיקים, קמע אותו נתן הצדיק מקרעסטיר למבקשי ישועה והיה ספון במשך קרוב למאה שנים. "ודברים אלה הבאים יכתוב לו סופר על קלף קטן... ורעה לא יאונה לא לו ולא לכל אנשי ביתו", כך כתב רבי הלל ליכטנשטיין בספרו "תשובות בית הלל החדש (סימן ל"ב). "ילשת באשר בוליב והאפה הבמוג ולה" אלו המילים שכתובות על פיסת הקלף. פיענוח המילים - שלש פסוקים לשמירה שמרומזים בו, מופיע בספר אלף כתב, וזה ביאורו: הפסוקים: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ (תהילים קכ"ב, ז); לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ (תהילים צ"א,י), משולבים לסירוגין בראשי תיבות של השורה הראשונה. הפסוק: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח" (בראשית י"ט, א'), מופיע בראשי תיבות של השורה השניה. מזה דורות רבים עוברת ברטט המעשיה אודות הצדיק מקרעסטיר רבי ישעיה שטיינר על יהודי שהיגר לארה"ב, היהודי פתח מכבסה שהייתה מביאה לו פרנסה ברווח, אך דא עקא ששני גויים ממוצא איטלקי פתחו מכבסה מתחרה מול חנותו, היהודי שלא ידע את נפשו שלח עם יהודי שנסע להונגריה בקשה שיכנס לרבי ישעיל'ה ויבקש ישועה עבור מצוקתו. היהודי שב לארה"ב והביא עמו קמיע דומה לקמיע שלפנינו. המתחרים שזממו לשרוף את חנותו של היהודי שלחו מישהו כדי שיצית את חנותו, אולם האיש נלאה מלמצוא את הפתח ושרף בטעות את חנותם הם. משנפטר רבי ישעי'לה הרהיב עוז היהודי בנפשו ופתח את הקמיע והשתומם לראות את הפסוק ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנוורים וגו'. ויהי לפלא. רבי ישעיה שטיינר (ה'תרי"ב – תרפ"ה | 1852-1925) מקרעסטיר (בּוֹדרוֹגקֶרֶסטוּר Bodrogkeresztúr) היה מחשובי האדמו"רים ומהנודעים ביותר בהונגריה. האדמו"ר שהתייתם בגיל 3 מאביו נשלח ע"י אימו האלמנה והוא בן 12 שנים בלבד לרבי צבי הירש מליסקא, שם היה עד סוף ימיו של רבו, אז מילא את מקומו, אולם נשאר בענוותנותו ולא החשיב את עצמו. רבי ישעי'לה נחשב לעושה פלא ומופתים רבים מסופרים אודותיו. עד עצם היום הזה אלפים רבים עולים לציון קברו לשפוך את שיח ליבם וסיפורי ישועות רבים נפוצו אודות התפילה בציונו. הצדיק מקרעסטיר נודע בליבו הרחום ובדאגתו לפרנסתם של בני ישראל והיה נוהג לומר: בזמן שגדולי ישראל עוסקים "ברזין דרזין" אני עוסק ב"לשובע ולא לרזון". הקמיעות שנתן בחייו למבקשי ישועה נכתבו על גבי קלף ע"י סופרים מומחים מתלמידיו והוא עצמו היה נוטלם בידו ומברכם טרם נתינתם, סיפורים רבים נלחשו מפה לאוזן אודות הישועות הגדולות להם זכו מחזיקי הקמיעות. ביותר נודעה תמונתו כסגולה לשמירה מפני עכברים בבית, בעקבות מעשה שהיה שבזכות ברכתו יצאו עכברים מאסמי חיטים של יהודים ולאחר ברכה שהעניק לאחד מחסידיו עכברים אכלו את תיק התביעה שהיה תלוי ועומד נגדו בבית משפט. גודל: 4.5/8.5 ס"מ. מצב מצוין. קמע נוסף מידיו הקדושות שהיה אצלנו במורשת מכירות פומביות במכירה מס' 12 (פריט 270) נמכר ב-160000$.

ספר קריאי מועד - ליוורנו תרכ"ד | 1864. סדר התפילות לליל שביעי של פסח, ליל שבועות , ליל הושענא רבה ויום ז' באדר, שהיה בשימושו האישי של המקובל האלוקי רבי יהודה פתייה זיע"א. בספר שלפנינו השימוש הרב של בעליו ניכר בו, חתם רבינו את שמו בשער הספר "אני הצעיר יהודה משה ישועה יחזקאל פתייא", בדף המקדים לדף השער, כתב המקובל תפילה עם שמות קדוש, ובצידי הספר במקומות רבים הגיה והאיר הערות והארות שונות. קב, ריד דף. קרעים קלים וכתמי שימוש, 2 דפים כרוכים לא במקום. מצב כללי טוב. רבי יהודה פתייא [ה'תרי"ט - תש"ב | 1859-1942], מגדולי המקובלים במאה העשרים. נולד בבגדד והיה מגדולי תלמידיו של רבי יוסף חיים "הבן איש חי", ורבי עבדאללה סומך. עלה ירושלימה בשנת תרצ"ד - 1933 ובה נפטר ונטמן. נודע בעיקר בגדולתו בתורת הקבלה, בהוצאת "דיבוקים" ותיקונים לנפטרים, פתרון חלומות וחיבר ספרים רבים על פי תורת הסוד. 16 הגהות במקומות שונים בספר גודל הספר: 19*12 ס"מ.

ספר ערוגת הבושם לרבי שמואל ארקוולטי זצ"ל על דקדוק לשון הקודש. אמסטרדם. ת"צ - 1730. בדף המקדים לשער חתימה שסביר מאוד להניח שאכן לפנינו חתימת יד קודשו של בעל האור החיים. שחתמה בראש הספר כמקובל "חיים ן עטר". כפי הידוע מרן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר על האור החיים הקדוש "שנשמתו מרוח דוד של אצילות ובכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב והיה מיורדי המרכבה וגילוי נשמות ומדרגות רוח הקודש באמת" והחיד"א בספרו 'שם הגדולים' כותב על האור החיים הקדוש "עיר וקדיש מקהילת סאלי ובא לעיר הקודש ירושלם ת"ו סוף שנת תק"ב ואני הצעיר זכיתי והיתי בישיבתו הרמתה ועיני ראו גדולת תורתו עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד והיה כמעיין המתגבר והן בעון הדור כמעט שכ"ב ובחודש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר חפץ ה'. ראשון לציון. אור החיים. פרי תואר. וחוכמתו ניכרת מספריו. אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו וחורפתו הפלא ופלא וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מענייני העולם הזה ורבו עזוז נוראותיו". תואר קדושתו גדולתו ופרישתו הפליגו בה כל גדולי הדורות מכל קצוות תבל. תקצר היריעה לכתוב טיפה מן הים ואין בנו תבונה ודעת או תעוזה לכתוב אודותיו. הספר מלווה במכתב מהרב יצחק ישעיה וייס ראש ישיבת נחלת אהרן קוידינוב ועורך "צפונות" המביע את דעתו לכתב יד שלפנינו. וכך כותב הרב וייס באישור המצורף. "מאחר ויש דמיון רב לאותיות כתב ידו של בעל האור החיים הן במכתב בכתב ידו והן בחתימתו בראש ספר יד החזקה לרמב"ם הרצו"ב. סביר מאוד להניח שאכן לפנינו חתימת יד קודשו של בעל האור החיים. שחתמה בראש הספר כמקובל. יש לציין שגם זקנו של בעל האור החיים היה שמו "חיים ן עטר" אולם בשנת הדפסת הספר כבר נתבש"מ..". שער פגום. פגעי עש בעיקר בשדרת הספר. כריכה עור חדשה ומפוארת לה הוצמדו שרידי הכריכה המקורית אותה כנראה אחז בידיו הקדושות רבינו. כיון שבחתימות שהיו לנגד עינינו אי אפשר לומר בוודאות ברורה שזוהי חתימת יד קודשו מחיר הפתיחה בהתאם.

ספר טהרת הקודש על מסכת זבחים מאת רבי יצחק אשכנזי, מהדורה ראשונה למברג, תקנ"ב - 1792. בשער הספר חתימת יד קודשו של הגאון רבי חיים קיצע, אב"ד ור"מ בק"ק אורשא."זה הספר שייך לי הק' חיים קיצע". בדף הפורזץ רישומים נוספים בכתב יד מהתקופה ובחלקם עדוית על בעלות הספר לגאון רבי חיים קיצע, אב"ד ור"מ בק"ק אורשא. רישום אחד בכתב יד בנו. ורישום נוסף בכתב ידו ובחתימתו של רבי יצחק צבי וייס. חותמת רבי יחזקאל שרגא הלוי יונגרייז הי"ד אב"ד סאטמר אקאריטי (לפנים כיהן כדיין בעפעריעש-פרעשוב). בעמוד הבא רישום: "זה הספר שייך לה"ק חיים קיצע". בסוף הספר בדף הכריכה רישומים בכתב יד קודשו של רבי חיים קיצע. "לזכרון דען מלמד געבין על זמן החורף משנת תקצ"ד לפ"ק" - רשימה ארוכה לפי סדר השנה. לאחריה רשימה "דען בחור געבין שוק פעסט", עם רשימה כנ"ל. בעמוד השני רשימות נוספות. בתחתית העמוד טיוטת מכתב, בכתב ידו, "גם אנכי אדרוש... אמ"ו גיסי נ"י [כנראה הוא הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (רוזנבוים) אב"ד אורשא]... בימים האלה טרדות רבו עליו וגם הוא טרוד...". הגאון רבי חיים קיצע (תק"ל בערך-תר"י), אב"ד אורשא (הונגריה), בעל "אוצר חיים", בנו היחיד של הגאון רבי יצחק (שלזינגר) קיצע אב"ד ק"ק אובן-ישן, וממנו קיבל את רוב תורתו. למד אצל הגאון מהר"ם מינץ אב"ד אובן-ישן. נתקבל לדיינות בקהילת וועספרים (אוסטרו-הונגריה), ומשם עלה לכהן בשנת תק"פ ברבנות אורשא - על מקום גיסו הגאון הקדוש רבי עמרם חסידא (רוזנבוים) אב"ד אורשא, שעלה לארץ ישראל ונפטר בצעירותו. התכתב עם גאוני הדור, ביניהם ה"נודע ביהודה". כתב למעלה משישים ספרים בנושאי הש"ס, בהלכה ובאגדה, שו"ת, חידושים על סדר הפרשיות ועוד. [4], צ; נד [צ"ל: נו], [1] דף. 35 ס"מ. כריכה חדשה. מצב טוב מאוד.

כתב יד אוטגרף לא ידוע! ספר 'עולת אברהם' לרבי אברהם בן צאלח על הלכות שחיטה. טריפות. מתנות כהונה. איסור והיתר. מליחה. בשר וחלב ותערובות. בהקדמה לספר כותב המחבר שהספר הוא קיצור של הלכות זבח תודה למהרי"ץ (מורי יחיא צאלח) ולחם תודה למהרי"ב (מורי יחיא בשירי) וגדולי האחרונים: הפרי חדש. הכלבו. חיי אדם. בעל התרומה ועוד. בסוף כתב היד שני ציורים של הריאה וטריפותיה וסימני הכשרה. זהות המחבר לא ידועה ואינו מופיע באנציקלופדיה לחכמי תימן. 114 עמודים. מידות: 14X11 ס"מ. רישומים וניסיון קולמוס בדפי המעטפת. כתיבה נאה ואחידה. הוספות והגהות רבות בשולים ובשדרת העמודים. נקבי עש קלים. מצב כללי טוב.

כתב יד העתקה של ספר המוסר לרבי יחיא בן סעדיה צ'אהרי מגדולי חכמי תימן במאה ה-16. בערבית יהודית. 45 פרקים מחולקים למחברות. חיבור על מסעותיו לארצות המזרח ומאורעות תימן בימיו. חלקים משעשעים על סיפורי עם. משלי חיות וחידות. פרקי תוכחה ומוסר. שירים בשבח ספרים ומחברים ועוד. הספר יצא לאור ע"י פורסור יהודה רצאבי בשנת תשכ"ה.(בעמוד האחרון קטע נוסף לאחר התם ונשלם שלא מופיע בנדפס). רבי יחיא בן סעידה צ'אהרי חיבר למעלה מ-11 חיבורים הידועים כיום. זהות המעתיק לא ידועה (כנראה מלמידי הרב יחיא קפאח). בקולופון: "נשלם יום ד' שעה ב' לחודש אלול שנת גביר לשטרות (תרס"ד - (1904). 332 עמודים. מידות: 24X18 ס"מ. כתיבה נאה ואחידה. כריכה מקורית. נקבי עש קלים. מצב כללי טוב מאוד.

אוטוגרף ספר 'זבח תודה' על הלכות שחיטה וקונטרס הלכות טרפיות עם פירוש לשולחן ערוך טור יורה דעה בכתב יד קודשו של מארי יחיא צאלח מהרי"ץ זיע"א. בהקדמה רישום מבנו של מהרי"ץ רבי יהודה צלאח "נחלתי מא"ז (מאדוני אבי זכר) נע"ג (נשמתו עדן גן) יהודה בן מ"ו (מורנו ורבינו) יחיא צלאח".. רבי יהודה היה בנו השני של מהרי"ץ וכפי הידוע כיהן כחבר בית הדין הגדול בצנעה. (אנציקלופדיה לחכמי תימן עמוד 497). ע"פ עדות זו זהו העותק הראשון שהיה בידיו של מהרי"ץ כל ימי חייו. בסוף ההקדמה נכתב "זאת נחלת עבדי ה' וצדקתם כה עתרת איש צעיר מקווה חסדי היה הקטן יחיא בן א"א (אדוני אבי) כמה"רר (כבוד מורנו הרב רבי) יוסף בן כמוהר"ר צלאח זצ"ל... היום יום שנכפל בו כי טוב שני פעמים ב"ך יברך ישראל לחודש תמוז בסדר ושנת "וה'ק'ים את' כל' נד'ריה'" ליצירה. תקמ"ד - 1784. (כתב היד האוטוגרף שלפנינו הוא מהמפורסמים בהעתקות בכתבי היד התימנים). מידות: 16X23 ס"מ. 170 עמודים בכתיבת ידו המפוארת של מהרי"ץ. הערות והשלמות בשולים. מצב טוב מאוד. מארי יחיא צאלח (המהרי"ץ ה'תע"ה - תקס"ה | 1715-1805), גדול חכמי תימן במאה ה-18, דיין וראב"ד ורב ראשי לכל יהדות תימן. בעל מחבר "לחם תודה" "פעולת צדיק", ועוד. ממניחי היסוד לנוסח יהודי תימן. (אנציקלופדיה לחכמי תימן עמודים 500-502).

לוט 2 כתבי יד. תארודאנת מרוקו. תחילת המאה ה-20. כתב היד הראשון טעמי ומנהגי הלכות שחיטה וטריפות והעתקה של הספרים ימין משה וזכרון לבני ישראל. בדף 62 ע"ב מעשה שהיה בעיר מראכש והוראה של ר' דוד צבאח. נכתב בתארודאנת בכ"ו סיון תרפ"ח. כתב היד השני מהרב מרדכי יפרגאן הי"ו בן לא"א ההש"ו הדו"מ כמוהר"ר שמעון יפרגאן נ"ע זללה"ה תנצב"ה זיע"א כי"ר הכ"י כולל בתוכו חידושים, והספדים על הנפטרים סולטאנא אשת ר' ברוך כהן אזוג, זקינתו אסתר, מור זקינו, מור אביו, חכם בשם אברהם, שלמה אלמוסנינו – בתוך הדרושים יש פרטים על הנפטרים, מליצה לתפילין שכתב לאחיו יהודה שנעשה בן י"ג שנה, מליצה לתפילין שחיבר ותיקן מרן אבא זלה"ה למי שנכנס לאור י"ג שנה ושם המחבר הוא ניהו ההש"ו הדו"מ סב"ד מורי ורבי אבא מרי כקש"ת כמוהר"ר שמעון יפרגאן זצ"ל זללה"ה תנצב"ה זיע"א כי"ר ר' מרדכי יפרגאן שימש כרב העיר תארודאנת שבדרום מערב מרוקו. משפחתו: אביו ר' שמעון היה מחכמי המקום ורבנים ממשפחה זו שימשו כרבני העיר עוד במאה ה-16. בניהם: רבי יעקב יפרגאן מח"ס מנחה חדשה תלמידו של ר' משה בר מימון אלבאז מח"ס היכל הקודש. גודל ספר ראשון 19*12 ס"מ. 150 דפים. גודל ספר שני 21*16 ס"מ. 39 דפים. מצב כללי טוב.

כתב יד גדול של פיוטים מרבי יוסף זעפראן. חלק מהפיוטים לא נדפסו לעולם. בדף קכ'ו ע"ב כותב רבי יוסף זעפראן "ותשלם המלאכה מלאכת שמים עשרה ימים לר"ח אלול המרוצה בסדר למען יטב לך והארכת ימים שנת ששון ושמחה ומצא (תרפ"ד) בה תודה וקול זמרה פה מתא תארודאנת יע"א ואני הכותב הצעיר ע"ה ב"ה יוסף בן יצחק זעפראן הי"ו ". בדף קכז ע"ב: פיוט "להרב הקדוש רבי יצחק הלוי זיע"א אכי"ר. בדף קכח ע"א: פיוט "להרב הקדוש רבי דוד בן ברוך זיע"א אכי"ר. בסוף הכתב יד פיוט "סי' אני יעיש ן' משה קריספין חזק. לכבוד הרה"ק רבי דוד ן' ברוך ולכבוד רבי אוכא ן' חגי" ובתוך הפיוט יש פרטים חדשים על משפחתו של רבי דוד בן ברוך. 265 דף. נקבי עש קלים בשוליים ללא פגיעה בטקסט. מספר דפים מנותקים. מצב כללי טוב.

לוט 3 פריטים ספר בכתב יד קודשו של הרב זקן המקובלים הרב יצחק כדורי זצוק"ל. 1. ספר - 60 עמודים בכתב יד קודשו ב- 11 עמודים הראשונים כותב הרב בכתב יד קודשו את שמות הבאים והסגולות אותם כתב להם. מעמוד 12 ולאורך הספר רשימה של 226 עם שמות האנשים והבעיות שהביאו לפניו לעצה לברכה ולתיקונים עפ"י הקבלה. בשני העמודים לפני הסוף כתב הרב (בצורה אנכית) בכתב יד קודשו תפילה אותה היה מתפלל לפני כל בקשה שהייתה באה לפניו. בעמוד האחרון מביא הרב בכתב יד קודשו סודות בקבלה מעשית. כריכת בד ככל הנראה מעשה ידיו. קרעים קלים למספר דפים. מצב כללי טוב. גודל הספר: 19*12.5 ס"מ. 2. שני לוחות שנה משנת תשל"ו - 1976, בו רשם הרב בכתב יד קדשו, את שמות האנשים והבעיות שהביאו לפניו לעצה לברכה ולתיקונים עפ"י הקבלה וכן את סכומי פדיון הנפש שהתקבלו. ביומן אחד רשימה של 127 מקרים שבאו לפניו, בעניינים השונים: בשני העמודים האחרונים כתב הרב 42 שמות עם סכומי פדיון הנפש שהתקבלו. סה"כ כ - 34 עמודים. גודל היומן: 16*11 ס"מ. ביומן השני רשימה של למעלה מ-100 מקרים שבאו לפניו בעניינים השונים חלק מהשמות עם סכומי פדיון הנפש שהתקבלו. סה"כ 38 עמודים. גודל היומן: 16.5*11.5 ס"מ. 2 היומנים ללא כריכה. זקן המקובלים רבי יצחק כדורי זיע"א נולד בשלהי המאה ה 19 בבבל (עירק), קיבל תורה וקבלה מחכמי בבל ומחכמי ירושלים, אליה עלה בשנת תרפ"ב. בשנותיו הראשונות בירושלים התפרנס מכריכת ספרים וכתבי יד ולמד בישיבות "בית אל" ו"פורת יוסף". עם השנים התפרסמה חכמתו בחכמת הסוד ורבים עלו לביתו לקבל את ברכתו ועצותיו, ולקבל קמעין [הוא היה מהיחידים שידע את חכמת הקמעות עפ"י הקבלה]. נפטר בשיבה טובה למעלה מגיל מאה, בשנת תשס"ו.

דרשה 12 עמודים בכתב יד קודשו של ריש גלותא דבבל הגאון הגדול מרן רבינו יוסף חיים ה'בן איש חי' זיע"א. בעמוד הראשון בעניין אפשר לדון דין ע"י שני דיינים (מחיקות בכתב יד קודשו). 5 עמודים הקדמה לדרוש לעשרת ימי תשובה. "והנה כתבתי בספרי הקטן בן איש חי פרשת פקודי בקע לגוגולת..." "בהיינו דאחר ביאת משיח במהרה בימינו אמן יתקיים בישראל ברכת יעבדוך עמים שאין צריכים לעסוק שום עסק..."וביאורים נוספים על פי הקבלה בעניין רגל ימין ורגל שמאל..." 7 עמודים נוספים דרשה לחודש אלול וחשיבות עשרת ימי התשובה. "כולם קודש לה' שכאשר עוסק בהם כעוסק ברגל..."ועניין שעיר (לעזאזל).." ומסיים "מכולם יצילנו ה' ונהיה טהורים. כידוע כי בארבע שבתות השנה: בשבת תשובה, בשבת זכור, בשבת הגדול ובשבת כלה (שבת שלפני חג השבועות), היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר, אשר בו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, "צאלת אל כבירי" ומאזינים לדרשותיו של רבי יוסף חיים. 6 דף 12 עמודים כתובים כ – 20 שורות בעמוד. לאורך הכתב יד מחיקות ותיקונים בכתב יד קודשו. כרוך בכריכה עור חדשה ומפאורת עם כיתוב מוזהב. קרעים קלים בראש הדף הראשון ללא פגיעה בטקסט. מצב כללי טוב.

כתב יד העתקה של 'לשון חכמים' ע"פ סדר הא' ב' (ספר עזר לבניית חרוזים) שחברו תלמיד הפרי חדש ורבו של החיד"א. הראשל"צ הרב יצחק הכהן רפפורט זצוק"ל. בדף השער כותב המעתיק הרב יחיאל יעקב אליקים. "כל אלה חברו מידי אביר הרועים הקדוש מלך האדמה ראש בני ישראל לפקודיהם הרב בעל בתי כהונה זצוק"ל". בדף שלאחר השער הקדמת הגאון מהרי"ך זצוק"ל ולאחריו הקדמה ארוכה מהמעתיק... "בשלישי בשבת כ"ו לחודש הרחמים שנת התקס"ו" (1806). וחתימתו המסולסלת של הכותב "יחיאל יעקב אליקים ס"ט" הרב יצחק הכהן רפפורט (ת"מ - תקט"ו 1680 - 1755) רב ופוסק באיזמיר ובירושלים בין תלמידיו נמנים: הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) שמזכירו רבות בחיבוריו ומכנהו "מורינו הרב בתי כהונה", רבי ישראל יעקב אלגאזי, רבי חיים אבולעפיה (השני), רבי מסעוד חי רוקח (בעל מעשה רוקח על הרמב"ם) הרב מרדכי רוביו ועוד.. בסוף ימיו כיהן במשרת הראשון לציון. נטמן בהר הזיתים ליד קבר זכריה הנביא ונהרס בפוגרומים ע"י בני עוולה. המעתיק הרב יחיאל יעקב בר ישראל חיים יוסף אליקים חתנו של רבי דוד מאג'ר מגדולי החכמים בישיבת המקובלים בית -אל בירושלים. מחבר הספר דקדוק סופרים הגיה והוציא לאור ספרים רבים. בספריה הלאומית מצוי צילום ספר בכתב ידו "יד יעקב" משנת תקס"ה. בשער חתימות בעלות קדומות "שמואל בכר עזרא ס"ט" - "חזקיה אברהם בכר שלמה אליעזר ס"ט" קכ"ה דפים בפורמט ארוך וצר: 40X14 ס"מ. שער מאויר ומצויר בצבעים שונים וכן איורים ומסגרות בהקדמות. כתיבה נאה. שיקום ללא פגיעה בטקסט בדף השני. פגעי עש. מצב בינוני טוב.

ספר ישמח ישראל דרשות על סדר פרשת השבוע לבעל הכף החיים המקובל רבי יעקב חיים סופר זצוק"ל, בעצם כתב יד קדשו – אוטוגרף המחבר! 26 עמודים עם מחיקות, תיקונים והוספות בין השורות. גודל הדפים 23 ס"מ. הגאון המקובל רבי יעקב חיים סופר: תר"ל - תרצ"ט, יליד בבל, תלמיד רבי עבדאללה סומך ורבי יוסף חיים בעל "בן איש חי". מחכמי בבל וירושלים ומגדולי הפוסקים, מחבר סדרת הספרים "כף החיים", כל ימיו שקד בתורה ובכתיבת חיבורו בעליית הגג של בית הכנסת "שושנים לדוד" בירושלים שאותה יסד ה'בן איש חי', חיבר עוד ספרים נוספים "חיים עד העולם" על סיומי מסכתות, "קול יעקב" הלכות סת"ם, "חקי חיים" דרשות לזמנים שונים. "יגל יעקב" חידושים על התורה. כתמי מים במספר דפים. הדפים כרוכים בכריכה חדשה ומפוארת עם כיתוב מוזהב מצב כללי טוב,

כתב יד כ-185 דפים מהספר שו"ת 'שמש צדקה' לרבי שמשון מורפורגו זצוק"ל. לאורך הספר שאלות ותשובות שהפנו אליו מגדולי דורו הרב יהודה בריאל. רבי יצחק למפרונטי (הפחד יצחק) ועוד. לצערנו אין בנמצא כתב יד המחבר לדעת בוודאות שזהו כתב ידו אך ע"פ המחיקות והתיקונים יתכן וזהו אוטגרף בכתב יד קודשו של המחבר. הרב שמשון מוֹרְפּוּרְגוֹ (תמ"א - ת"ק - 1681 - 1740) מגדולי הפוסקים ורבני איטליה במאה ה-17, רבי משה חגיז הלוחם הגדול נגד רמח"ל זיע"א, בשנת ת"ץ (1730), דרש ששלושה רבנים ובראשם הרב שמשון מורפורגו ידונו בעניין. הרב מורפורגו נכנס בעובי הקורה ואף כי מאגרותיו ניכר שהוא תומך בר"מ חגיז ומגבה את מהלכיו, יחסו לרמח"ל היה בבחינת "שמאל דוחה וימין מקרבת", ובבקשו את השלום הוא התאמץ בכל לבו להשקיט את המחלוקת. הוא תמך במהלכו של רבי ישעיה באסאן (רבו של רמח"ל ומתומכיו) לקבור את תיבת הכתבים של הרמח"ל, אך סירב לראות בו שבתאי או להחרימו. באיגרתו לר"מ חגיז הוא מביע את השקפתו: "שיש לנו לחוש שלא ידח ממנו נדח ומהאש יצא בריק ריקני מכל טוב בהפקרת נזקו... לחתור חתירה מתחת כסא כבודו ולפתוח פתח של תשובה שלא לדחות בשתי ידים טלה היוצא מן העדר אף שהוציאוהו נכרים או רוח רעה". בשנת תצ"ו, לאחר שהרמח"ל זיע"א עבר לאמסטרדם ולאחר שתיבת כתביו נשרפה ונקברה, כתב כי "מובטח אני בצדקת ויושר מהר"י באסן נר"ו". רבי שמשון מורפורגו נפטר ביום ראשון של פסח, ט"ו ניסן ת"ק (1740) לפני גיל שישים. פטירתו הפתאומית הכתה בהלם את יהדות איטליה כולה, וגדולי רבניה בהם רבי יצחק למפרונטי נשאו עליו דברי קינה והספד. בין יהודי אנקונה הייתה מסורת לעלות על קברו בערב ראש השנה ויום הכיפורים, ונתחברה אף תפילה מיוחדת למעמד זה. כ-185 דפים. כריכה מקורית מתפרקת. דפים מנותקים ולא מסודרים כרונולוגית. נזקי עש קלים. מצב בינוני טוב.

דף כחלחל כתוב משני עבריו בכתיבת יד קדשו של רבי נתן מברסלב (מוהרנ"ת), תלמידו הגדול של רבי נחמן מברסלב. תוכנו של הנכתב נדפס בספרו של רבי נתן "ליקוטי הלכות" חלק חושן משפט הלכות שוכר מסוף אות י"א עד אמצע אות י"ג, בו נכתבו דברי חסידות על עניין פרה אדומה, פורים ועניין הזיכרון, על פי תורת רבו רבי נחמן מברסלב אשר קישר את עניין הזיכרון למחיית עמלק. מעניין להבחין שלמרות שידוע היה רבי נתן בכתיבתו הרהוטה ובבהירות מחשבתו, בסוף אות י"א נכתבו שתי שורות שנמחקו ככל הנראה על ידו של רבי נתן. כתב היד זהה לכתב ידו של רבי נתן, דף כחלחל, קרוע מעט בקצוות משוקם בשיקום מקצועי, נתון בכריכת עור מפוארת מוטבעת. גדול מרבן שמו של רבי נתן מברסלב (רבי נתן שטרנהארץ – מוהרנ"ת - ה'תק"ם - תר"ה, | 1780- 1844), תלמיד מתבטל מפני רבו, אשר חסידי ברסלב ראו בו ממשיך דרכו של רבי נחמן מברסלב והוא סירב בענוותנותו לשבת על כסא רבו הגדול. רבי נתן היה מקורב גם לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ומקובל כי הוא כתב חלק מספרו "קדושת לוי" על התורה. רבי נתן כתב את דברי תורתו של רבי נחמן מברסלב, הדפיסם והיה מעתיק שמועתו ומפיצה ברבים. את ספרו "ליקוטי הלכות" הנחשב לספר השני בחשיבותו בספרי ברסלב (אחרי ליקוטי מוהר"ן), כתב רבי נתן דברי חסידות על פי סדר השולחן ערוך. מלווה באישור מומחה לזיהוי כתב יד ברסלב.

כ - 30 דפים וחלקי דפים של הלכות רב אלפס (הרי"ף), מהמאה ה - 14 שהוצאו מכריכה. עם מספר דפים של פירוש מקורי מאחד הראשונים (או מראשוני האחרונים לא ידוע) על הגליון ממסכת חולין. הדפים בכתיבה ספרדית רהוטה מהמאה ה - 14, על נייר, כולל: הלכות הרי"ף על הלכות קטנות (כמעט על כולו) מסכת ברכות. מסכת חולין ועוד. בגליונות של הרי"ף על מסכת חולין יש חיבור הלכתי לא ידוע על הלכות טרפות, שנראה מתקופת הראשונים. ועל אף שהוא סביב הרי"ף נראה כחיבור עצמאי שאינו קשור לרי"ף במיוחד אלא לכלל הראשונים. המחבר מרבה להביא את הרמב"ם. הרא"ש ועוד ראשונים. נוסח הרי"ף דומה לנוסח הנמצא אצלנו עם שינויים קלים. מצורף מחקר מאת הרב דוד קמינצקי על כתב היד הנ"ל.

דף מצויר וצבעוני סדר ברכת הנר של שבת ויום טוב ותפילת "יהי רצון" הנאמרת לאחר ההדלקה. ברכת חלה וברכת הטבילה. בעברית ואיטלקית זה מול זה. מסביב כיתובים מ"אשת חיל" במרכז החלק העליון ציור של הדלקת נרות. מידות: 41X28 ס"מ. איטליה המאה ה-19. הדף נתון בתוך כריכה חדשה. סימני קיפול. כתמים. מצב כללי טוב.

אוטוגרף [2], רפו עמ'. מאת "הצעיר יחזקאל בן יהודה הלוי ממולדים דמשק". כתוב בכתיבה מרובעת ונאה. "לא מרוב חכמתי זה אלא לקחתי קצור מן הספרים החכמים..." הספר הינו ליקוט של דברי אגדה ומוסר. ככל הנראה מעולם לא נדפס. מידות: 24*17 ס"מ. מצב: הכריכה מנותקת. מצב כללי: טוב מאוד.

כתב יד 34 עמודים בכתיבה נאה ומנוקדת. סדר התרת קללות ומסירת מודעות שנוהגים לומר בקהילת קודש טריאסטי בערב ראש השנה ויום הכיפורים וסדר תשליך. "נעתק ממני צעיר וקטן רפאל פינסו ס"ט לתשוקת הגביר איש נדיב וירא שמים כה"ר יעקב בכ"ר אליעזר הלוי הי"ו בשנת תר"ב (1842) גדלתי לפ"ק".. ק"ק טריאסטי. הקהילה החמישית בגודלה באיטליה אחרי רומא, מילאנו, פירנצה וטורינו. שיוך הקהילה לאיטליה החל רק בתחילת המאה ה-20. במשך מאות שנים היו העיר והקהילה היהודית בשליטת אוסטרו הונגריה. מידות: 20X14 ס"מ. כריכה מקורית. פגמים קלים לכריכה. מצב כללי טוב מאוד.

"ספר זכרון לחבורה קדישא של גמילות חסדים, אשר לקהל עדת ישראל בעיר דרערטשקע [דרצ'קה - Derecske, סמוכה לעיר דברצן הונגריה] יע"א.... נתייסד בר"ח שנים עשר הוא חודש אדר ב' בשנת בלע המוות לנצח לפ"ק [ה'תרי"ג | 1853]" לפנינו ספר עב כרס ובו כמאתיים דפים, כתובים בכתב יד ומעוטרים באיורים מרהיבים מעשה ידי אמן, כרוכים בכריכה מפוארת עם תקנות חברה קדישא של העיר דרצ'קה בהונגריה, עליה חתומים בני החבורה, ולאחריהם דף מוקדש לכל אחד מבני החבורה עם שמו ושם אביו מלווים בעיטורים צבעוניים יפהפיים. הפנקס נכתב במשך שנים רבות, כך שעל גבי השער צוינה שנת התחלת הכתיבה ה'תרי"ג [1853] ובהמשך ניתן לראות את חתימת סופר החברה קדישא בשנת תרפ"ח [1928]. בני החבורה נזכרו בשמותם ובכתב יד מאוחר יום תאריך ומקום פטירתם כשבחלקם נסיבות הפטירה, זהו ספר זיכרון נדיר בחשיבותו במגוון שמות בני הקהילה וסיפורם בתקופת כתיבתו עד לערוב מלחמת העולם השניה בה הוכחדה קהילה מפוארת זו ע"י הצורר הנאצי. בתקנה מ"א נכתב: "הספר הזכרון הזה יהיה בית הגבאי, ועל הגבאי מוטל לשמרו כבבת עינו, ולא לשומו במקום שיגנב ח"ו, וכדומה. גם לא ישים אותו במקום שכל יד ממשמש בו ויוכל להיקרע או להינתק באיזה אופן שיהיה, אלא יהיה מונח בארגז המיוחד לו, והמפתח יהיה במקום שמור ועל ידי זה יעמוד לדור אחרון כי יבוא". וכן נראה על ספר נדיר שהוא נשמר "כבבת עינם" של אנשי העיר והממונים עליו עד ימינו אנו מלבד פגמים מעטים שגרמו לו שיני הזמן. בין השמות בספר ניתן למנות את רבני העיר: - רבה של העיר רבי אליהו א"ש [אייזנשטאטער], יליד וילנה, מגדולי תלמידיו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל "הכתב סופר", שכיהן כרבה הראשון של העיר ושימש בה ברבנות עד ליום פטירתו ביום ו' בשבט תרל"ו [1876]. נודע במלחמתו הבלתי מתפשרת מול "המתחדשים". - רבי שלמה סופר, בנו של רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל "הכתב סופר" ונכדו של "החתם סופר", חתום על תקנות החבורה בחתימת יד קדשו ומוזכר בהמשך הספר בדף נפרד "הרב המאור הגדול הנ"ל בא בברית החברה קודם שהי' רב בקהילתנו, ע"כ ויפקד מקומו בראש הפנקס שהיתה ראוי' לו". - בניו של רבי אליעזר זוסמאן סופר אב"ד פאקש: רבי יוסף יהודה [חתום: יוסף לייב] זוסמן סופר, מגדולי רבני הונגריה חתן רבי דוד יהודה פולק. כיהן כרב המקום עד לפטירת אביו, אז עבר למלא את מקומו בעיר פאקש. נפטר תרע"ח [1918]. מחבר 'ילקוט סופר' ו'ליקוטי סופר'. דף מיוחד הוקדש גם לאחיו, ממלא מקומו ברבנות העיר, רבי שמואל בנימין זוסמאן סופר בעל "דברי סופרים". - רבה האחרון של דרצ'קה רבי צבי הירש הכהן, בעל מחבר הספר ליקוטי צבי, חבר הבד"צ לתקנת העגונות שהוקם אחר השואה, וחבר מועצת גדולי התורה בבודפשט. בנו של רבי יהונתן בנימין הכהן רבה של סעליש ובעל מחבר הספר "נפש יהונתן". כמאתיים דף. כרוך בכריכה מקורית, עם הטבעת זהב מאוחרת יותר. קרעים שונים וכתמי זמן. פגמים בציורים ובטקסט בחלק מהדפים. מצב כללי טוב - סביר.

כתב-יד בפורמט כיס. [3], כח, [4], טו דף. כתוב ומנוקד בכתב יד סופר על נייר עבה. חיתוך דפים מוזהב. כריכת עור מקורית עם הטבעות מוזהבות. של מסגרות מעוטרות ובמרכזן: בכריכה הקדמית, מדליון ובו הקדשה באיטלקית. ובכריכה האחורית, עיטור של מדליון, ובו דמות אריה, עיגול עם כוכב מחומש וראשי התיבות S.C.A.L. (כנראה 'סמל משפחה' של משפחת לאטיס [לאטאש] האיטלקית - משפחת רבנים מפורסמת באיטליה). כתב -היד המהודר מחולק לשני חלקים, לכל חלק שער מאויר. החלק הראשון כולל: "פסוקים לתפילת חולים", "תפילת חולים לזכרים", תפילת "מי שברך", "תפילה לשינוי השם", "תפילות לנקבות חולות", "תפילה ליושבת על המשבר" ו"תפלה על האבעבועות". והחלק השני: "סדר פטום קטורת היפה לדֶבֶר כאש לנעורת" ושמות הקודש בהם יש לכוון. אחרי השערים הראשון והשני, הקדשות, "לכנסת קאטלאני ואראגוניסי יצ"ו", נדבת "הבחור כמ"ר מרדכי בר מתתיה לאטיס". "לזכרון נפש הזקן... כמ"ר שלמה לאטיס אבי אביו...", ו"לזכרון... איש אלדים קדוש כמ"ר אלישע גרשון שמואל חיים עמרון זצוק"ל אשר עלה נר נשמתו... שנת התק"ג...". לאחר ההקדשות, שני שירים, עם האקרוסטיכון "מרדכי לאטיס". מידות: 12.5 ס"מ. מצב: כתמי רטיבות קלים. מצב כללי: טוב.

פריט נדיר ייחודי ויוצא דופן, אחד מיצירותיו הראשונות המתועדות של האמן אהרן וולף הרליגן (מוקדם ממנו סדר ברכת המזון שנכתב על ידו כשנה לפני כתב יד זה), סדר ברכת המזון על קלף, עם קליגרפיה מהודרת כתב יד סופר, כותרים מעוטרים ואיורים בעבודת יד אמנתית של הרליגן אשר ציין תמיד את שנת עבודתו "ויעש כן אהרן", בכתב היד שלפנינו הודגשו האותיות: ..... ה'תפ"א | 1721. 19 דף -ממוספרים בעפרון. בגודל: 7X6.5 ס"מ. כתב סופר "באותיות אמשטרדם", עם הוראות ביידיש בכתב יד חצי עגול. סה"כ 5 ציורים. הכתב יד בכריכת עור מקורית עם נעילה ייחודית, נתונה בתוך קופסת קרטון מיוחדת ומוטבעת שנוספה בשנים האחרונות. סימני שימוש קלים, כתב דהוי בחלקו. מצב כללי מצוין. עיצוב כתב היד עמ' 2 - שער, אותיות הכותרת בתוך שער גלילי צבעוני עם עמודים וכותרים. עמ' 2 ב' - 'ברוך הוא וברוך שמו' סביב אותיות המילה "ברוך" עוטרים מרהיבים של צמחיה ופרחים. עמ' 4 - ציור מיניאטורי ב'על הניסים' איור של ניצחון המכבים על היוונים. עמ' 10 ב' בברכת "המפיל חבלי שינה" איור מלאכים סביב פרחים. עמ' 13 ב' - הכותר 'המלאך' עם איור של מלאך עטור זקן וכנפיים. תוכן כתב היד ברכת המזון (יתכן וחסר דף או כך במקור לא ידוע). בין עמוד 4 ב' ל- 5 בסוף על הניסים של חנוכה הכיתוב מסתיים ב"ואחר כך באו בניך" וממשיך בעמוד הבא ב- "ועל הכל ה' אלוקינו אנחנו מודים לך" עד סוף ברכת המזון. ברכה ראשונה ואחרונה על היין. דיני ברכה אחרונה באידיש (כולל הגדרת פירות וברכותיהן). ברכות ראשונות על העץ והאדמה. ברכה אחרונה על העץ. הנותן טעם בפירות. בורא עצי בשמים ובורא שמן ערב. ברכות הנהנין והראיה: ברכת זוכר הברית. שכוחו וגברותו. עושה מעשה בראשית. שחלק מכבודו לבשר ודם. משנה הבריות. שעשה את הים הגדול. דיהיבן לן ולא יהבך לעפרא. סדר קריאת שמע על המיטה. הפסוקים: "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" אש תוקד על המזבח לא תכבה סעפים שנאתי ותורתך אהבתי" אור זרוע לצדיק ולירי לב שמחה". סדר הווידוי באידיש. ומסתיים בשיר "שלום עליכם מלאכי השלום". סגנון היצירה בימי הביניים טרום עידן הדפוס, הייתה מלאכת האמנות של כתיבה קליגרפית וציור כתבי יד, מפותחת מאד והייתה נפוצה בקרב המעמד הגבוה וגם היה נראה בבתים רבים שחפצו בכתב יד של ספר כזה או אחר. עם המצאת הדפוס וחדירתו בהדפסת עותקים רבים מכל ספר החלו כתבי היד לאבד מעט מזוהרם בשל עלותם הגבוהה של הסופרים והמאיירים ביחס לספר המודפס ורק בעלי אמצעים ובתי המלוכה הרשו לעצמם להמשיך להעסיק סופרים שיכתבו עבורם מיניאטורות כתובות ומצוירות בכתב יד. קבוצת סופרים יהודים מעיירות קטנות ודלות ברחבי אירופה ניצלו את כשרונם הקליגרפי והאומנותי בשילוב של ידע תורני ובקיאות בנוסח התפילות, הם יצאו לערי הבירה ולמקומות מושבם של מלכים ונגידים אשר שילמו במיטב כספם ליצירות אלה, אשר אחד מהם מונח כאן לפנינו. קבוצה זו שכונתה "אסכולת מורביה" הושפעה מאומנויות התקופה בציוריהם וגם מבתי הדפוס שכבר פרחו באותה העת מהם שאבו את הטיפוגרפיה ועיצוב האותיות. בכתב היד שלפנינו ניתן להבחין שהרליגן ציין שהוא השתמש "באותיות אמשטרדם", אשר עוצבה בידי בעלי הדפוסים, ניתן להבחין גם בסגנון העיטורים והציורים שהודפסו באותה תקופה על גבי ספרים מודפסים. האמן אהרן וולף הרלינגן (אהרן וולף בן בנימין זאב - כונה גם: סופר או שרייבר. ה' ת"ס – תק"כ | 1700-1760 לערך), מהעיר גיביטשש במורביה (בגרמנית: Gewitschבצ'כית: Jevíčko, עיר ברפובליקה הצ'כית כ-200 ק"מ דרומית מזרחית לפראג). מקורה של משפחתו בישוב קטן באוסטריה, אבותיו עברו לוינה הבירה משם גורשו עם כל יהודי העיר בשנת ה'ת"ל - 1670 בתקופת כהונתו של לאופלד הראשון, הם התיישבו בחלקם בפרשבורג (כיום: ברטיסלבה בירת סלובקיה) וחלקם בגיביטש. אהרן וולף הצעיר שגילה את כשרונו בקליגרפיה, עבר מגיביש מולדתו לבית קרובו ישראל הרלינגן בפרשבורג שם התבלט בכשרונו המיוחד, אולם הוא לא שקט על שמריו ופנה לחפש את מזלו בוינה הבירה שם ביצע הזמנות כאשר המוקדם המתועד שבהם היה בשנת ה'ת"פ – 1720 – סדר ברכת המזון בדומה לפריט זה. כשרונו הייחודי של הרלינגן זיכה אותו בהכרה רשמית מהשלטונות והוא התמנה לסופר וקליגרף בספריה הקיסרית המלכותית של וינה (Bibliothek Kaiser lichen, Vienna). וכך נרשם הרלינגן במפקד של יהודי פרשבורג שנערך בשנת 1736:Aaron Moravius Gebitsensis. Officialis in Bibliotheca Caesarea Viennensi (אהרן מגיביטש מורביה, פקיד רשמי בספריה הקיסרית של וינה).הרלינגן היה אחד מבין מאות בודדות של יהודים שהורשו להתיישב בוינה הבירה בשנים אלה. יצירותיו יצירותיו של הרלינגן הבליטו את כשרונו המיוחד בציור ובכתיבה קליגרפית יוצאת דופן, באחד מכתבי היד שלו הוא חתם שמו בלא פחות מ-4 שפות (עברית, לטינית, גרמנית וצרפתית). בעולם קיימים כ-50 כתבי יד שמיוחסים לו (כ-40 מהם בחתימת שמו), בהם: תפילות מיניאטוריות שונות (ברכת המזון, סדר ברית מילה, קריאת שמע שעל המיטה ועוד), הגדות, מגילות אסתר ויצירות קליגרפיות שונות, בהם מיקרוגרפיה מרהיבה של חמש מגילות בארבע שפות באוסף מוזיאון ישראל. מקורות: שלום צבר, "סדר ברכת המזון – וינה, ת"פ [1719/20]: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-אומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש [Gewitsch] "בתוך: זכור דבר לעבדך: ספר הזיכרון לכבוד פרופ' דב רפל, בעריכת שמואל גליק ואברהם גרוסמן, ירושלים: מכללת ליפשיץ, עמ' 472-455. חוה טורניאסקי, "הבענטשערל" והזמירות באידיש, עלי ספר, כרך י' (1982), עמ' 51-92. Iris Fishof, (Study of the) Facsimile edition of the original manuscript preserved in the Jewish Museum, Budapest. No 64.626 מקור: אוסף פרטי.

מכתב על בלנק רשמי מרח' ניסן תר"צ - 1930. בחתימת יד קודשו של מרן "החפץ חיים" זצוק"ל. בו מודה החפץ חיים לרב יצחק אוננא רב לעדת ישראל בעיר מאנהיים על תורמתו לישיבת ראדין המפורסמת. במכתב מפרט החפץ חיים את המצב הכלכלי הקשה של הישיבה הקדושה. המכתב על בלנק האישי של החפץ חיים עם חתימת ידו וחותמתו. קרע בחלקו העליון ללא פגיעה בטקסט.הדבקה אחורית בקפלים. מצב כללי בנוני טוב. רבן של כל בני הגולה רבי ישראל מאיר הכהן מראדין "החפץ חיים" (י"א בשבט ה'תקצ"ט 1839 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג 1933) מגדולי הדורות האחרונים.

מכתב היסטורי 5 שורות בכתב יד קודשו וחתימתו של הגאון הרב אברהם ישעיהו קרליץ "החזון איש" זצוק"ל מיום ה' ט"ז שבט. למקובל ר' אשר זעליג מרגליות זצוק"ל בו כותב מרן החזון איש כי לא יוכל להיות סנדק בברית לנכדו וכי ראוי שהוא יהיה הסנדק. "אין רצוני להחמיץ התרת הספק כי רבו המעכבים.. ויזכה כתר"ה שליט"א בעצמו במצוה רבה של סנדקאות נכדו שיחי' לאוי"ט... וחותם "אי"ש". בגב המכתב כותב מרן החזון איש את שם הנמען "הרב אשר זעליג מרגליות ירושלים" וכותב את שמו "חזון איש" בני ברק. (לימים לאחר פטירתו שונה שם הרחוב בו היה גר החזון איש לרח'"חזון איש" יש היראו בחתימתו זו צוואה ממש). בול פלשתינה עם קבר רחל. את המכתב קיפל מרן החזון איש כמעטפה למשלוח. גודל: 17X12 ס"מ. נייר דבק בפינה הימנית ככל הנראה כך במקור.