ברוך הבא אורח, באפשרותך או לצור חשבון
התקשר 03-9050090

<< חזור

פריט מס' : 108

מכתב מרתק בחתימתם של המקובלים מייסדי וראשי ישיבת שער השמים

חלקו השני של מכתב מוקלד במכונת כתיבה, בו מגוללים הרבנים את מעלת ישיבתם הקדושה ומטהרים את שמה משמועות זדון, "להשתלם ולהגיע להדרגא של מכוונים, אין כיום אפילו אצל אחינו הספרדים, וישיבתנו הקדושה היא כיום המקום הקדוש היחיד שבה משתלמים להיות מכוונים... עפ"י כוונות האריז"ל בסידורו של המקובל רבי שלום שרעבי ז"ל... לפני שאינשי דלא מעלי בעלי קנאה ושנאה נגעו בה והציתו אש זרה בהיכל הקודש, ושרק הודות לעמדתו התקיפה של מרן... הגרא"י קוק זצ"ל לא עלתה בידם להחריב את מקום מקדש מעט זה... שע"י זה הוכרחנו לצערנו לצמצם את הלימודים... כן מפורסם כיום סופם של אלו שהציתו אש זרה בהיכל ישיבתנו הקדושה, או שהלכו לעולמם בצעירותם במיתות חטופות ר"ל או שנטרפה דעתם כמה שנים לפני שהלכו לעולמם, ורק שניים מהם עודם בחיים שחזרו מדרכם הרעה עוד באמצע המחלוקת, ואחד מהם עוזר עד כמה שידו מגעת לרומם את קרן הישיבה, וכפי שהוא בעצמו אמר 'באש הצתיה ובאש אני מוכל לבנותה' והוא אחד מגדולי ירושלים... בזכרנו עודם חקוקים דברי מרן הגראי"ה קוק ז"ל ומחיית כפיו בשעה שנכנס בהפעם הראשון בהיכל הקודש ומצא עשרות רבנים ת"ח הוגים בתורת הקבלה, ספק כפיו וקרא בקול מצלצל אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים,..." ומסיימים בברכותיהם המאליפות: "ובזכות זה ימלא לו ד' הטוב כל משאלותיו לטובה, ויתברך בגמר חתימה טובה, בשנת הגשמת כל משאלותיו הנעלים והנשגבים, ויהא רעוא מן שמיא דהשנה הזאת תהא שנת גאולה וישועה שלמה לכלל ישראל שנת קיבוץ גליות, שנה אשר בו ישכון ישראל לבטח, שנת בנין בת מקדשנו ותפארתנו אמן" חתומים המייסדים ראשי הישיבה: "חיים יודא ליב אויערבאך" "שמעון צבי הורוויץ" "מרדכי גימפל בארג" והחותמת הרשמית. מידות: 21X18 ס"מ. קיפולים בטקסט, קרעים קלים בקצה, מצב כללי טוב. הגאון המקובל רבי שמעון צבי הורביץ זצ"ל (תר"ל - תש"ז), תלמידו של רבי יצחק מוואלוזין. ממייסדי ישיבת המקובלים האשכנזית 'שער השמים'. היות ולפי דעת חכמי הקבלה, עשרת השבטים עתידין להתגלות לפני הגאולה השלמה, אי לכך נשלח רבי שמעון צבי בשנת תרנ"ט לאסיה מטעם מקובלי ירושלים מכל העדות לחקור את הנושא. במשך כשנתיים כשהוא הולך ברגל או רכוב על גבי גמל, הוא גילה שרידים של יישובים יהודים במקומות נידחים המנותקים משאר העולם. ואף הרחיק נדוד עד טיבט, אזי שלטונות הודו חשדו בו שמניעיו פוליטיים, ולכן נאלץ להפסיק את המסע. את חוויותיו במסעו העלה על הכתב בספרו 'קול מבשר' שיצא לאור בשנת תרפ"ג. הגאון המקובל רבי חיים יהודה ליב אויערבך זצ"ל (תרמ"ז - תשי"ד). אביו של הגאון פוסק הדור רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ודור שביעי להאדמו"ר רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעש"ט זיע"א, הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18, בשנת תרס"ו ייסד את ישיבת המקובלים שער השמים, למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים. הגאון המקובל רבי מרדכי גיפל בארג זצ"ל (תרס"ג - תשי"ז). כיהן כרב בטבריה בשנת תרצ"ד, ובהמשך מונה למשגיח בישיבת 'שער השמים' בירושלים. חיבר "באר מרדכי".
החל מ
$180

תן הצעה