Welcome visitor you can or create an account
CALL +972-3-9050090

מכירה מס' 35 - 25.11.2020

המכירה והתצוגה המקדימה בבית מורשת רח' הרב קוק 10 בני ברק

התצוגה תתקיים בתיאום מראש בלבד עפ"י הוראות משרד הבריאות

המכירה ברצות ה' ביום רביעי ט' בכסלו תשפ"א, 25/11/2020 בשעה 19:00 (שעון ישראל)

להשתתפות ולצפייה אונליין במכירה: https://moreshet.bidspirit.com

 

ניתן להשאיר הצעות מראש או להירשם להצעות טלפוניות במשרדנו

טלפון: 03-9050090

פקס: 03-9050093

וואטסאפ: https://wa.me/97239050090

דוא"ל: moreshet.auctions@gmail.com

 

The auction and preview In the Moreshet of 10 Harav Kook Street, Bnei Brak

The preview by prior arrangement only according to the instructions of the Ministry of Health)

The auction will be in Wednesday, October 21, 2020 at 19:00 (Israel time)

To participate online and watch the auction: https://moreshet.bidspirit.com

    

For inquiries, absentee bids, and live telephone bid requests please contact us in our office

Tel: 972-3-9050090

Fax: 972-3-9050093

whatsapp: https://wa.me/97239050090

Email: moreshet.auctions@gmail.com

Filter by
View as
Display per page
LOT: 101

כתב יד פרי צדיק קיצור הלכות שחיטה וטריפות - דרום תימן המאה ה-18/19

כתב יד כפרי בלשון ערבית יהודית מדוברת, 'פרי צדיק' קיצור הלכות שחיטה, בדיקת הסכין, קיצור הלכות טרפיות. בפתיחת הכתב ישנה הקדמה שאינה מצויה ברוב כתבי היד, (חיבור זה מובא בדפוסים בשם "ספר הבדיקות בספרים חמשה" - ירושלים תשמ"א עמודים רכ-רכט). מידות: 16.5X11.5 ס"מ. נראה דרום תימן - המאה ה-18/19 לערך. 30 עמוד. בארבעה אחרונים השלמות בהלכות טריפה מתקופה מאוחרת יותר. כתמי מים, כריכה חדשה אדומה, מצב כללי טוב מאד.
Starting at $200
LOT: 102

Manuscript with halachot of Shechita of the Rambam. Yemen, 18/19 century.

Handwritten manuscript with a copy of the Rambam’s halachot of Shechita, with a few nice te’amim, scribe unknown. 186 pages. Size: 10.5x16.5cm. Heavy moth damage, mainly in the second half of the document. Overall poor to fair condition.
Starting at $120
LOT: 103

Rare: Manuscript with an unknown commentary on the Rambam’s halachot of Shechita. Yemen, 18th century (approximately).

Professional sofer manuscript with the Rambam’s halachot of Shechita, with an unknown work which appears alongside. It appears to have been written by the commentary’s author. Complete copy, 124 handritten pages. Southern Yemen, approximately 18th century. Size: 10.5x16.5cm. New binding, wear, moisture stains, overall very good condition.
Starting at $500
LOT: 104

כתב יד חיבור אלג'מע פירוש המילות למשנה - תימן המאה ה-19/20

כתב יד עם פירוש המלות הקשות המופיעות בפירוש ששה סדרי משנה, בלשון ערבית יהודית, הכתב הנו בסגנון תלמידי הרב קאפח. 152 עמודים, דפים מנותקים, זהות התלמיד המעתיק לא ידועה, מידות 18X12 ס"מ. כריכה נראית מהתקופה. תימן המאה ה19/20. מצב כללי טוב.
Starting at $300
LOT: 105

פולמוס 'כולל אמריקה' אוסף מכתבים ומסמכים נדירים

אוסף מסמכים מקוריים ונדירים מאחת הפרשיות הסוערות ביותר שידעה ירושלים במאה ה-19 - פרשיית כולל אמריקה. [ראה להלן רקע] 1. מכתב נידוי על ר' משה צבי הוכשטיין מראשי הכולל בניו יורק, מתאריך אייר תרנ"ז, בכתב ידו וחתימתו של רבי מרדכי פיינשטיין מימי שבתו ברבנות נאווי אלכסנדראווסקי. ממוען אל רבי יעקב יוסף הרב הכולל בני יורק. עם חותמתו הרשמית. נתון בתוך מסגרת עץ. 2. מכתב מאת "גבאי מחזיקי עניי ארץ ישראל דנויארק" מתאריך ניסן תרנ"ז, ממוען אל עולי אמריקה הדרים כעת בירושלים, בו מתריעים הם בהם "כי לא יפרשו מן הצבור לבנות כולל חדש למורת רוח כל בני ארצינו הרבנים הגאונים והמתנדבים בעם..." ובסופו אף מאיימים "ואם לא אז נפקיד על מנהלי בית ועד הכללי לסגור פתחם מליתן איזה עזר ותמיכה לאנשי אמעריקנים, עד אשר יכניעו תחת דברי השלום ויחדלו הקולות והמריבות..." חתומים הגבאים "מנשה פלעקספנדער גבאי ראשון, דובער זילבערמאן מ"מ דק"ק תפארת ישראל סופר ומזכיר" וחותמתם הרשמית. 3. מכתב בכתב יד מתאריך אדר ב' תרס"ב, מאת מנהלי התלמוד תורה ובית החולים ביקור חולים בירושלים. "למע'כ ידידי הרא'מ אייזינשטיין ני"ו" "בטובו לסלק למנהלי בית הועד הכללי את הסך... המגיע להם משם המפעלים ת"ח [תורת חיים]... מדינות אנגליא ואפריקא...". 4. חמשה עמודים "חשבון הכנסה" מהשנים תרנ"ג ותרנ"ה, דוחות פירוט התורמים מוושינגטון, פארטשעסטער ופיצבורג. בגב אחד הדפים מופיע "מזרחים". 5. מכתב עם פירוט שמות תורמים לצד הסכומים שתרמו, מאחוריו חותמת הוועד הכללי: "נשלחו הקבלות" עם ציון התאריך - כסליו תרס"א. 6. עשרה דפי פנקס עם פירוט שמות הנתמכים עם חותמת "נשלחו הקבלות" של הועד הכללי עם הוספת תאריך: טבת תרס"ג. סה"כ 17 מסמכים נדירים, פגמים שונים, רובם במצב טוב רקע: בשנת תרכ"ו | 1866 נוסד הוועד הכללי 'כנסת ישראל' על שם רבי מאיר בעל הנס, גוף שאיגד תחתיו את כל הכוללים שפעלו עד אז בארץ ישראל, ולמעשה שימש כנציגות הרשמית של הקהילות האשכנזיות והוסמך לטפל בכל צרכיהן, כולל תמיכה בעניים, הקמת ארגוני צדקה וחסד, הקמת מוסדות חינוך ותלמודי תורה, ובהמשך גם הרחבת היישוב היהודי בירושלים ומחוצה לה. הוועד הוקם בעידודו של רבה של ירושלים, רבי שמואל סלנט ובתמיכתו הרוחנית של האדמו"ר מקאליש, ורבי מאיר אוירבך בעל ה"אמרי בינה". הרוח הפעילה ויוזם הוועד המאוחד היה רבי יוסף ריבלין, ששימש במשך שנים כמנהלו. עמידתם של אישים אלה בראש הוועד הקנתה לו יוקרה ומעמד ומשכה אליו תורמים רבים מהארץ ומהעולם, אשר הקדישו לו סכומי כסף רבים ואף נכסים המשמשים אותו עד ימינו כהקדש. לאחר בואו של רבי יהושע לייב דיסקין - המהרי"ל, לירושלים, הקים בשנת תר"ם את בית היתומים 'דיסקין' בחצר ביתו, זאת כמענה לבתי היתומים של המיסיון או ל"בית היתומים הברליני" של חוגי המשכילים. דבר זה עורר את זעמם/חששם של אנשי הממסד הפרושי, כי מוסד עצמאי יפגע באיסוף הכספים הכללי שלהם. בתרנ"ב, כאשר שלחו הפרושים דין וחשבון לאמריקה על מוסדותיהם, התעלמו לגמרי ממוסדות החסידים ומוסדותיו של הרב דיסקין. כאשר ניסה המהרי"ל בתורו לאסוף כספים באמריקה לטובת מפעלו, יצא הרב סלאנט נגדו בטענה כי הדבר פוגע בהכנסות 'הועד הכללי'. המהרי"ל הגיב בטענה כי הועד הכללי, למרות הכנסותיו העצומות, אינו מתפקד כראוי ואין בו כל תועלת. בשנת תרנ"ו, לאחר מחלוקת פנימית נוספת שהתגלעה בנוגע לכספים וסמכויות שהובילה לפרישת כולל וורשא מהוועד הכללי, וסכסוך נוסף בעניין תקצובם של יוצאי ארצות האיסלאם, פורסם לראשונה דו"ח התרומות מכל מדינה, הפרסום העלה את העובדה שעיקר התרומות מגיעות מאמריקה, נתונים אלו גרמו לדרישה של קבוצה מיוצאי אמריקה, בראשות אליעזר שפירא, לקבל מכספי החלוקה סכום גדול יותר מיוצאי אירופה כדין עניי עירך קודמים. ומשלא נענו, הקימו הללו כולל משלהם בתמיכתו של המהרי"ל דיסקין, למזכירו הכולל בירושלים מונה רבי יעקב אורנשטיין, תלמידו המובהק של המהרי"ל. ראשי הוועד הכללי נאבקו בחריפות בתכנית עולי אמריקה, זאת בעקבות הקיצוץ הצפוי בהכנסותיהם מיהדות ארצות הברית. והמעניין הוא שגם באמריקה הייתה התנגדות לייסוד הכולל. בתאריך ט"ו באב תרנ"ו פרסם רבי שמואל סלנט כרוז בו הוא מודיע "כי חורבן הועד הכללי חורבן הישוב כולו הוא". בעמדתו תמכו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, רבי זלמן בהר"ן ורבי יצחק בלאזר. מגיני הכולל מאנשי היישוב הישן היו רבי ישעיה אורנשטיין ובנו רבי יעקב, תלמידיו של המהרי"ל דיסקין, שעל אף היותם יוצאי אירופה, נחלצו להגן על עמדת יוצאי אמריקה מפני ראשי הועד הכללי. הסכסוך גרם למתח רב בין הפלגים ביישוב הישן, והאש לובתה במאמרים הדדיים מעל גבי העיתונות העברית המודפסת, אנשי הועד הכללי ארגנו הפגנה ליד ביתו של המהרי"ל דיסקין. דבר ההפגנה פורסם בעילום שם בעיתון 'הצפירה'. ראשי 'הועד הכללי' החרימו את מפרסם הידיעה, אך נתקלו בהתנגדותו של המהרי"ל שביטל את החרם. [למעשה אכן השתתפו כמה מאות איש בהפגנה, וזו הסתיימה בהתפרצות לישיבתו "אהל משה", כתוצאה מכך קיבל הקונסול האמריקאי את המהרי"ל כנתין כבוד של ממשלת ארצות הברית]. חוגי המשכילים בתורם ניסו תחילה לטעון לזיוף חתימתו של המהרי"ל דיסקין, ומשאישר כי הדבר אכן נעשה בהסכמתו - ניסו לייחס לו ניסיונות השתלטות על הממסד הפרושי בירושלים, מנגד הדפיסו תומכי הכולל כתבי פסלתר רבים בגנות הוועד הכללי בחתימותיהם של בני הכולל, כאשר רבים מהם פרסמו לאחר מכן שחתימתם זויפה. לאחר מכן נטען כי ראשי הוועד הכללי כפו עליהם לפרסם הכחשתם. לאחר עליות ומורדות וניסיונות פשרה שלא צלחו, נשאר הכולל על כנו לצד הכוללים האחרים.
Starting at $1500
LOT: 106

מכתב חידושי תורה בכתב ידו וחתימתו של רבי יעקב דוד וילובסקי ה'רידב"ז'

דף חידושי תורה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב דוד וילובסקי "הרידב"ז" זצ"ל. בו דן בין היתר על הלכות ירושת מעשרות וביעורן והפקרתן. ומסיים ברוב רגש ותפלה: "והנני יושב בצער גדול מצרת אחינו ב"י שבירושלים עה"ק תובב"א מצוק העתים ובמכת' כתוב שהרבה צעירים עוזבים את העיר הק' ובניה יוצאים מתוכה ד' ירחם עלינו וישלח לנו משיחינו גואל צדק לגאלינו ויבנה המקדש עיר ציון תמלא וברננה נעלה ידידו בלו"נ יעקב דוד רידב"ז". מתחיל מאמצעו של מכתב, התוכן גולש מעבר לדף, כתוב בשני עמודים חיצוניים של דף מקופל, קרע מחסר בצד ימני תחתון, כתמים, מצב כללי בינוני. הגאון רבי יעקב דוד וילובסקי ה'רידב"ז' זצ"ל (תר"ה - תרע"ד) בן רבי זאב וולף. מגדולי הדור, רבן הראשי של סלוצק ושל צפת שם עמד גם בראש ישיבת "תורת ארץ ישראל". בגאונותו הרבה חיבר ספרים רבים ביניהם את הפירוש הנודע על הירושלמי, ו"מגדל דוד", "נימוקי הרידב"ז", שו"ת "בית רידב"ז" "קונטרס השמיטה" ועוד ספרים.
Starting at $750
LOT: 107

מכתב בחתימתם של רבני ישיבת המקובלים שער השמים רבי חיים יהודה ליב אויערבאך ורבי מאיר שווארץ מפודהייץ זצ"ל בנושא טיהור שם הישיבה - ערב ראש השנה תשי"א

מכתב מוקלד במכונת כתיבה, על נייר רשמי של "ישיבת שער השמים הקדושה והגדולה ללימוד הנגלה והנסתר והתלמוד תורה ירושלים" מתאריך ערב ראש השנה תשי"א, ממוען אל הרב הגדול... יהודא ליב זעלצער שליט"א המנהל הכללי דאגודת הרבנים ונשיא לשכתנו בנויארק, במהלכו מברכים: "שנה טובה ומבורכת ויזכה להכתב ולהחתם... לחיים טובים ולשלום, כאוות נפשו הכבודה ונפש ידידיו..." ומבקשים מאתו להשפיע על ידידו הגר"א סילבער שליט"א כי יואיל להכניס את המוסד ברשימת המוסדות שהועד תומך בהם, "יודעים אנו שהגר"א זילבעריש לו דעה מוטעית בהחלט על ישיבתנו (בגלל זה שבעת ביקורו בארץ הקודש לא ביקר בישיבתנו אף זאת שהוזמן פעמיים והבטיח לבקר) לכן נבקש מכת"ר שליט"א כי יואיל נא... ולהעמידו על טעותו..." כאן מביאים רשימה ארוכה של רבנים שביקרו בישיבה ואצלם יוכל הגר"א הנ"ל לברר ולהתרשם, "ומדוע ולמה יקפח הגר"א זילבר את ישיבתנו..." ומסיימים בברכתם: "ונזכה כולנו לשנת גאולה שלמה וישועה עולמית, והרמת קרן התורה ולומדיה בטהרה, והרמת קרן ישראל, אמן" וחותמים בכתב ידם: "חיים יודא ליב אויערבאך" "מאיר שווארץ" והחותמת הרשמית [מטושטשת] של הישיבה. מידות: 20.8X2.5 ס"מ. כתמים, קרע בתחתית ראה תמונה, מצב כללי טוב. הגאון המקובל רבי חיים יהודה ליב אוירבך זצ"ל (תרמ"ז - תשי"ד). אביו של הגאון פוסק הדור רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ודור שביעי להאדמו"ר רבי יעקב יוסף מפולנאה, תלמידו של הבעש"ט זיע"א, הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין בגיל 18, בשנת תרס"ו ייסד את ישיבת המקובלים שער השמים, למרות שבשעת הקמתה היה בן פחות מעשרים. הגאון המקובל רבי מאיר שווארץ זצ"ל (תרי"ט - תשי"ג) בן רבי אהרן. כיהן כרב ואדמו"ר בזוולוב, וסמוך למלחמת העולם הראשונה קבע מושבו בפודהייץ שבגליציה ועל שמה נקרא הרב מפודהייץ, היה מקורבם של אדמו"רי ספינקא-זידיטשויב, וכן נסמך בכתב לאדמו"ר ע"י מרן ה'אמרי יוסף' זי"ע בעצמו. בתרפ"ז עלה לארץ, והתקשר עם חסידי קרלין בירושלים. רוב חיבוריו בקבלה אבדו עם נפילת הרובע היהודי בתש"ח. חיבר "רמ"ז" על התורה, [ר"ת שמו רבי מאיר זוולובער] סידור ותהלים ותיקון חצות עם פירוש מתוק מדבש. לימים אמר שבעת עלייתו ארצה זרק לים את כל הסמיכות לרבנות ואדמו"רות באשר הם, עובדה מעניינת נציין: לפני פטירתו בל"ג בעומר תשי"ג ישב הרבי מבעלז עם תלמידיו ושוחח אודות חכמי ירושלים הבקיאים בתורת הקבלה, בתוך כך הזכיר את שמו של רבינו והתבטא: "אומרים עליו שהוא יודע ללמוד קבלה" והוסיף: "איך האב איהם נאך פארכאפט" [אני עוד זכיתי להכירו], הפלא היה גדול שהרי רבינו היה עדיין בארץ החיים, והרבי הזכירו כמי שנפטר, למחרת בלילה נפטר רבינו לבית עולמו. על שמו ולזכרו הוקמה ישיבת מאורות התורה בקרית יערים - טלז סטון, ע"י צאצאיו.
Starting at $200
LOT: 108

מכתב מרתק בחתימתם של המקובלים מייסדי וראשי ישיבת שער השמים

The kabbalist Rabbi Shimon Zvi Horowitz (1870-1947), a disciple of Rabbi Itzele of Volozhin. One of the founders of the Ashkenazi kabbalistic yeshiva Sha’ar Hashamayim. As the kabbalah states that the ten lost tribes will be discovered before the final redemption, in 1929 Rabbi Shimon Zvi was sent to Asia on behalf of the Jerusalemite kabbalists from all the different communities to investigate the matter. For two years, walking by foot or riding a donkey he discovered remains of Jewish settlements in far-flung places cut-off from the rest of the world. He even travelled as far as Tibet, but the Indian authorities suspected him of having criminal motives, and he was therefore forced to stop his journey. He recorded his experiences on his journey in his book Kol Mevaser that was published in 1923 Rav Haim Yehuda Leib Auerbach (1887-1954), Kabbalist Rav in Jerusalem, father of the Gaon Rav Shlomo Zalman Auerbach, and the 7th generation since Rabbi Yaakov Yosef of Polna, student of the Ba’al Shem Tov, certified to the rabbinate by Rav Haim Berlin at age 18, in 1906 he founded the Kabbalist yeshiva Sha’ar HaShamayim, even though at its founding he was less than 20 years of age.
Starting at $180
LOT: 109

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה לוין 'אבי האסירים' זצ"ל - ירושלים תשכ"ה

מכתב בקשת עזרה להוצאות חתונה, אותו כתב המחנך הירושלמי רבי ישראל הירשמן לרגל נישואי בנו, ממוען אל "מנהלי המוסד הקדוש והנשגב "עזרת תורה", מתאריך ו' אדר א' תשכ"ה, בסופו מכתב המלצה מכתב ידו המרובע של הגאון רבי אריה לוין זצ"ל, וחתימתו, במהלכו כותב: "אין לי מה להוסיף על בקשת הנ"ל כאשר כל דבריו נכונים. החתן הוא מחשובי החשובים בישיבה בית אריה גדול בתו"י שקדן עצום בן גדולים וטובים... ואני תפילה להשי"ת יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם ובזכות מצוה הכנ"כ יזכנו השי"ת לראות להינות בשמחת ציון בבניה בקיבוץ גליותינו בביאת גו"צ אמן בכל הכבוד עמוקים המצפה לישועה ארי' לוין". מידות: 18X28 ס"מ. נייר מעטפה, סימני קיפול, מצב כללי טוב. הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ"ל (תרמ"ה – תשכ"ט) בן רבי בנימין ביינוש. משגיח בישיבת 'עץ חיים' הירושלמית ואחד מדמויות ההוד של עיר הקודש, שנודע בצדקותו וחסדיו הרבים, נודע בכינויו אבי האסירים או רב האסירים מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, עוד בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, למד בישיבת וולאז'ין אצל הרב רפאל שפירא, והוסמך לרבנות על ידי הרב חיים ברלין, עם הקמת המדינה הקים את הישיבה הנקראת כיום על שמו "בית אריה". רבנו הנו חמיו של מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל, כמו"כ מצאצאיו נמנים גדולי התורה שבדורנו כמו מרן שר התורה רבי חיים קנייבסקי, רבי יצחק זילברשטיין והרב דב קוק מטבריא ועוד רבים שליט"א. מידותיו הטובות ומעשי החסד הרבים שעשה היו נושא לסיפורים רבים, צוואתו הייתה שלא להספידו.
Starting at $180
LOT: 110

מכתב בחתימת מרא דארעא דישראל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד - ירושלים תרפ"ח

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר רשמי של "בית מחסה ליתומים הגדול דיסקין". מתאריך כח' אלול תרפ"ח, ממוען אל הנדיבים החקרים שלמה שטיינבערג ורעיתו מרת חנה ומשפחתם בבאקסבורג, בו מברכים הרבנים אותם לשנה טובה ומודים על קבלת התרומה ומודיעים על השימוש שעשו בה, "קבלו נא ברצון את רגשות האהבה והחבה אשר ירחשו לכם לבבות מאות אחיכם היתומים הקטנים אביהם שבשמים יאמץ כחכם וחילכם, ויכתבם ויחתמם בספר הצדיקים לאלתר לחיים טובים, ועיניכם תחזינה בבנין שלם ותעלו לציון ברינה ובשמחת עולם להתהלל עם נחלתנו בשמחת קהלנו כעתירת מכבדיכם גבאי בית מחסה..." חתומים שלושה גבאים והחותמת הרשמית של המוסד, ומתחת מופיע כתוב: "ג"א למלא אחרי כל הנ"ל ולברכם בשנה טובה ומאשרה, שנת חיים ושלום ומלוי כל שאיפות נפשם לטובה בעה"ח נשיאי הבית" מופיעה חתימת הרבנים נשיאי המוסד: "יוסף חיים זוננפעלד". "אליהו קאלצקין" (חותמת בדוגמת חתימת ידו) עם חותמתו הרשמית: "אב"ד דק"ק לובלין יע"א כעת ירושלים". סימני קיפול, פגמים קלים, מצב כללי טוב. הגאון מרא דארעא דישראל רבי יוסף חיים זוננפלד זיע"א (תר"ט - תרצ"ג). גאב"ד העדה החרדית ומגדולי רבני ארץ ישראל.
Starting at $250
LOT: 111

Letter signed by the Gaon Rabbi Zvi Pesach Frank, rabbi of Jerusalem, about support for Yeshivat Kamanitz. Shvat 1960.

Letter on official letterhead, typewritten, from 17th of Shvat 1960, in which Rabbi Zvi Pesach Frank asks for support for the Kamanitz Knesset Beit Yitzhak yeshiva, and to help the leaders and administrators of the yeshiva “for whom the expenditures required of them is too great to bear, lend a hand – help this Beit Mikdash Me’at, so that it can return and flower again, and fulfill its duty in raising up its students.” He ends with a blessing for the donors and signs by hand. Folds at the bottom, excellent condition. Gaon Rabbi Zvi Pesach Frank (1874-1961) was a great posek of his generation, a founder of the Chief Rabbinate and served as Chief Ashkenazi Rabbi of Jerusalem between 1936-1961.
Starting at $100
LOT: 112

פסק דין בד"ץ העדה החרדית ירושלים בחתימת הרבנים רבי פנחס עפשטיין רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי דוד יונגרייז זצ"ל - סיון תשכ"ב

פסק דין על נייר רשמי של בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים 'העדה החרדית' ירושלים, בכתב יד ספרא דדיינא, מתאריך יב' סיון תשכ"ב, בנושא מינוי אפוטרופוס לקבלת נכסי ירושה, חתום בידם של הרבנים הגאונים: הראב"ד רבי פנחס הלוי עפשטיין, רבי ישראל יצחק רייזמן, רבי דוד הלוי יונגרייז זצ"ל, עם החותמת הרשמית, מידות: 21X28 ס"מ. סימני קיפול, כתמים קטנים, מצב כללי טוב. הראב"ד רבי פנחס עפשטיין (נפטר תש"ל). כיהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית, בתקופתם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר שהרב זליג ראובן בנגיס עבר לשמש הגאב"ד. חיבר ספר 'אוריין תליתאי'. רבי ישראל יצחק הלוי רייזמן (תרמ"ט - תשכ"ט). היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, ראב"ד קהילות החסידים בירושלים. הוא היה חבר בהרכב בית הדין השני והדומיננטי מאד של העדה החרדית, משנת תש"ח עד תשכ"ט. תלמידו של ה'תורת חסד' מלובלין ועוד, למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן. רבי דוד הלוי יונגרייז (תרנ"ח - תשל"ב). היה ראב"ד העדה החרדית בין השנים תשכ"ח - תשל"ב. בשנת תרצ"א מונה על ידי רבי יוסף חיים זוננפלד לדיין בבד"ץ העדה החרדית. וברבות השנים לאחר פטירת רבי פנחס עפשטיין, מילא מקומו בתפקיד הראב"ד, בתפקידו כדיין התבלט בזהירותו המופלגת מאיסור שוחד, והיה מקפיד שלא לדון אדם שעשה לו בעבר טובה כל שהיא, זניחה ככל שתהיה.
Starting at $100
LOT: 113

מכתב בחתימת הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל - ירושלים תש"ח

מכתב מוקלד במכונת כתיבה על נייר רשמי של "ישיבת אהל משה", מתאריך ד' מנחם אב תש"ח, ממוען אל מוה"ר אהרן הערש מויזקאפף מפילדלפיא, בנושא הבעת צער על הסתלקות מרת מירעל ב"ר ליב באדעק, והודעה על כך שהישיבה בחרה באחד מרבניה בכדי שישמור את אמירת הקדיש במשך כל השנה, ולימוד משניות לעילוי נשמתה, בנוסף יכתב שמה בספר הנעדרים וישמרו את יום היארצייט מדי שנה בכל התקנות, "ובברכת ציון וירושלם המשוחררת הננו חותמים בזה גבאי הישיבה" פה חתומים שני גבאים ומתחתם מתנוססת חתימתו של "זעליג ראובן בענגיס" וחותמת המוסד [מטושטשת]. מידות: 21X28 ס"מ. סימני קיפול, קרעים קלים בקצוות, מצב כללי טוב. הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס זצ"ל (תרכ"ד - תשי"ג). כיהן כרב בבלארוס ולאחר מכן גאב"ד העדה החרדית בירושלים. מחבר 'לפלגות ראובן'. מתלמידיו הגאונים פוסקי הדור רבי שלמה זלמן אויערבך ורבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל.
Starting at $100
LOT: 114

דף הקדשה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל "העיברי"

הקדשה בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל. דף בכתב רש"י/מרובע "מנחתי יעלה לרצון - ואולי כנדבת לבבו יבחר להחזיק לדפוס ככ' במודעה ובזה זכות הרבים לדורות תלוי בו - וברכות לראש משביר כא"י הקטן המחבר העיבר"י" חותמת "מחזיקי ד"ת בקרב הארץ הק' תרחם ציון". מידות: 10.4X8.5 ס"מ. קרעים בקצוות ללא פגיעות טקסט, כתמים, מצב כללי טוב. הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח – תרפ"ב) בן רבי יחיאל תלמיד החת"ס. מראשוני הפעילים למען בניין הארץ בעידוד רכישת קרקעות לבניין וחקלאות, תלמיד "הכתב סופר", המהר"ם שיק ו"המחנה חיים", חתן הגאון רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה זצ"ל בעל "משכיל אל דל" ועוד. גם הוא כחמיו יצא נגד המודרנה האורתודוכסית שפשתה בהונגריה, חיבורו הידוע "לב העיבר"י" [ר"ת שמו עקיבא יוסף בן רבי יחיאל] בנושא זה ומדבר על הצורך להבדלות מוחלטת גם בשם ובשפה, חיבר גם "ברית עולם - עין הדעת" חיבור נגד המשכילים - בצורת ויכוח בין חכם וחוקר.
Starting at $180
LOT: 115

חתימת הגאון רבי משה יוסף הופמן "פאפא דיין" ירושלים עיה"ק

דף שער מסכת קידושין - ווילנא תר"ע | 1910. בראשו חתימה: "הק' משה יוסף דיין דק"ק פאפע וכעת בירושלים עה"ק ת"ו". וחותמת רשמית. קרעים בשולים ראה תמונה. הגאון רבי משה יוסף הופמן בעל "באר מים חיים" (תר"ג - תרפ"ח) בן הגאון רבי מיכאל בעל שו"ת מהר"ם מינץ זצ"ל. תלמיד הכת"ס ורבי נתן בנימין ליבר מפרשבורג. הוסמך על ידי הגאון מהר"י אסאד זצ"ל. חתן רבי משה וייס מסערדאוהל כיהן כרב בפאפא בתרמ"ב, בתרס"ו עלה לירושלים שם המשיך במשרת הרבנות. רבינו נפטר ללא בנים. הו"ל ספר אביו - שו"ת מהר"ם מינץ.
Starting at $180
LOT: 116

גלויה עם חידושי תורה בכתב ידו וחתימתו של הצדיק מרעננה המקובל רבי יצחק הוברמן - תשי"ג

גלויה מתאריך וישלח תשי"ג, בכתב ידו של הצדיק מרעננה רבי יצחק הוברמן זצ"ל, ממוענת אל הרב יחיאל מאיר וינגוט מבני ברק, נכתב כמענה למכתבו של הנמען בנושא דיון הלכתי הנוגע בעניינים שונים כמו: "חוק תוכות" "בתר לקיטה או חנטה אזלינן" ועוד. בסופו חותם: "ידידו המברכו בלונ"ח הק' יצחק הכהן הוברמן חופ"ק". מידות: 9.5X14.5 ס"מ. כתמים, הידיו נמרח בכמה מקומות, הכתב קריא ומובן. הגאון הקדוש רבי יצחק הכהן הוברמן 'הצדיק מרעננה' זצ"ל (תרנ"ו - תשל"ז). היה תלמידם של בעל ה'שם משמואל' מסוכוטשוב, והגרצ"ה גליקזון (חתן הגר"ח מבריסק), בנוסף היה מקושר לאדמו"רי גור. לאחר השואה כיהן ברבנות בעיר וצלר שבגרמניה. ובשנת תש"י עלה לארץ ישראל והתיישב ברעננה. עם השנים התפרסם שמו כמקובל ואיש מופת ורבים נהרו אליו לקבל את ברכתו. הגרא"מ שך כותב עליו בהסכמה לספרו בן לאשרי: "המפורסם למלא דעת בנגלה ובנסתר".
Starting at $150
LOT: 117

אוסף ניירת ומודעות של בית התבשיל והכנסת אורחים אליאך ירושלים - חתימות המייסד רבי שלמה יוסף אליאך

1. מודעה מבית התבשיל והכנסת אורחים ש. אליאך "הרוצים להתארח בחג הפסח הבע"ל בבית התבשיל....". 24.5X35 ס"מ. 2. מכתב קבלה על סך "1 פח שמן" מאת שמואל אהרונסון מחיפה. 3. 11 מכתבים כתובים בכתב יד, על ניירות רשמיים שונים של בית התבשיל, בין שהנים תרצ"ו - תש"א, חתומים כולם ע"י של רבי שלמה אליאך מנהל בית התבשיל ומייסדו. גדלים שונים. בגב הדפים המלצות שונות לתרומות מגדולי ישראל, בהם: רבי יעקב מאיר הראשון לציון, הראי"ה קוק, הרבנות הראשית ורבני ירושלים תל אביב חיפה וטבריה, הריא"ה הרצוג, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. בחלקם מלווים בתמונות מפעילות המוסד. סימני קיפול וכתמים. מצב כללי טוב. רבי שלמה יוסף אליאך (תר"כ – תש"א) רב, שד"ר ומראשי העסקנים בארץ הקודש. בן למשפחה מוותיקי חסידי קרלין ונכד רבי יצחק אחיו של רבי אהרן הגדול מקרלין, סבו על שמו נקרא רבי שלמה יוסף כיהן כרבה של סטולין עלה ארצה לטבריה ובה נטמן. רבי שלמה יוסף ארגן את התמיכה של יהדות ארצות הברית לתושבי היישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19. מייסד ומנהל בית התבשיל הכללי והכנסת האורחים בירושלים ובחברון. במהלך נסיעותיו למען יהודי ארץ הקודש הגיע להודו ומצא כי מחלה קשה פקדה את היהודים, משם פנה לבריטניה ודאג לייבא את התרופה עבורם. בית התבשיל אליאך והכנסת אורחים - הוקם ע"י הרב אליאך בשנת תרפ"א - 1920 בשכונת מאה שערים בירושלים, והיה לאחר ממפעלי המזון המרכזיים ביישוב הישן. הוא התקיים בעיקר בעזרת תרומות מעבר לים, וסיפק מנות מזון זולות לנצרכים רבים, ביניהם גם אסירים יהודיים להם הקדיש אליאך יחס מיוחד במשך שנים רבות. במקביל הופעלו במקום חדרי שינה במחירים נמוכים, לטובת עולי רגל ואורחים בעיר. הרב אליאך המשיך לקיים את המוסד עד לפטירתו והוא קרוב לגיל 80, נפטר בירושלים ובה נטמן.
Starting at $100
LOT: 118

מעניין: יומן בכתב יד של כורך ספרים ירושלמי עם אזכורים חשובים

יומן בכתב יד, של כורך ספרי ירושלמי בשם ישראל ליב וקסלר. ביומן מוזכר שכרך ספרים בעיה"ק ירושלים. בין היתר מוזכרים טובי בניה, כגון: רבי אברהם חיים נאה, רבי דוד יונגרייז, רבי מנדל פריימן, רבני משפחת תפילינסקי ועוד. כמו"כ מוזכרים מוסדות שעבדו עמו, כגון: ישיבת עץ חיים, אגודת אחים, שטיבלאך בזכרון משה. דפים רבים ריקים. מצב כללי טוב.
Starting at $80
LOT: 119

מחברת בכתב יד עם חיבור על דקדוק בכתב ידו וחתימתו של מנהיג ה'נטורי קרתא' רבי אהרן שלמה קצנלבויגן זצ"ל

מחברת בכתב יד, על המעטפת מופיע: "אהרן שלמה הלוי קאצינעלגבויגן ירושלים תובבא מחברת של דקדוק". 15 עמודים בכתב יד העוסקים בכללי הדקדוק. בכריכה אחורית חתימה בכתב ידו. מידות: 17.5X24.5 ס"מ. קרעים בשוליים, כתמים, מצב כללי טוב. בעל הכתב: הגאון רבי אהרן שלמה הלוי קאצנעלבויגן זצ"ל (נפטר תשל"ט) בן רבי אברהם משה. ראש ישיבת "תורה ויראה" הירושלמית, נמנה על מייסדי "נטורי קרתא" ומנהיגם בארץ. תלמידו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע.
Starting at $100
LOT: 120

לוט חוברות מאת הגאון רבי מאיר שווארץ מפודהייץ זצ"ל - ירושלים שנות הת"ש

1. ספר מספר הקדמי - ירושלים תש"ד. 2. ספר רמ"ז, חידושים על התורה - ירושלים ת"ש. 3. ספר נפש חיה הוא שמו "ונוסף לזה צוואה אשר סידרתי לבני ותלמידי - ירושלים ת"ש. 4. ספר מתוק מדבש על התורה - ירושלים תש"א. 5. גימטריאות פרפראות לחכמה - ירושלים תש"א. 6. ספר חותם אמת - ירושלים תש"ז. רישומים בחלקם, פגמים שונים, נתונים בקררטון איחסון בלוי, מצב כללי טוב. הגאון המקובל רבי מאיר שווארץ זצ"ל (תרי"ט - תשי"ג) בן רבי אהרן. כיהן כרב ואדמו"ר בזוולוב, וסמוך למלחמת העולם הראשונה קבע מושבו בפודהייץ שבגליציה ועל שמה נקרא הרב מפודהייץ, היה מקורבם של אדמו"רי ספינקא-זידיטשויב, וכן נסמך בכתב לאדמו"ר ע"י מרן ה'אמרי יוסף' זי"ע בעצמו. בתרפ"ז עלה לארץ, והתקשר עם חסידי קרלין בירושלים. רוב חיבוריו בקבלה אבדו עם נפילת הרובע היהודי בתש"ח. חיבר "רמ"ז" על התורה, [ר"ת שמו רבי מאיר זוולובער] סידור ותהלים ותיקון חצות עם פירוש מתוק מדבש. לימים אמר שבעת עלייתו ארצה זרק לים את כל הסמיכות לרבנות ואדמו"רות באשר הם, עובדה מעניינת נציין: לפני פטירתו בל"ג בעומר תשי"ג ישב הרבי מבעלז עם תלמידיו ושוחח אודות חכמי ירושלים הבקיאים בתורת הקבלה, בתוך כך הזכיר את שמו של רבינו והתבטא: "אומרים עליו שהוא יודע ללמוד קבלה" והוסיף: "איך האב איהם נאך פארכאפט" [אני עוד זכיתי להכירו], הפלא היה גדול שהרי רבינו היה עדיין בארץ החיים, והרבי הזכירו כמי שנפטר, למחרת בלילה נפטר רבינו לבית עולמו. על שמו ולזכרו הוקמה ישיבת מאורות התורה בקרית יערים - טלז סטון, ע"י צאצאיו.
Starting at $80
LOT: 121

כרוז חריף נגד מרן הראי"ה קוק זצ"ל בחתימת הרוגוטשובער, רבי שאול בראך והגרא"ד גרינוואלד - ירושלים תרפ"ז

כרוז נגד הרב קוק "פסק דין של גאוני ארץ על...", חתומים הרבנים הגאונים הנודעים בקנאותם לפי סדר זה: הגאון הרוגוטשובי רבי יוסף רזין מדווינסק, רבי אליעזר דוד גרינוואלד מסאטמר ורבי שאול בראך מנייטרא זצ"ל. התאריכים משנת תרפ"ז. בדפוס ש-ר ירושלם. מידות: 48X22.5 ס"מ. דף מקופל עם סימני קיפול, נקבים בקיפולים, קרעים בשולים, ראה תמונה.
Starting at $100
LOT: 122

דף עם חתימת יד קדשו של רבינו החתם סופר זכותו תגן עלינו

דף עם חתימת יד קדשו של רבן של כל בני הגולה, רבינו החתם סופר זכותו תגן עלינו "משה הק' סופר מפרנקפורט דמיין". מעל חתימת רבינו 2 חתימות נוספות בכתב יד דהוי ומשמאל רישום בכתב יד (יתכן בכתב ידו של רבינו): "ובתשובות חו"י [חוות יאיר] סימן של"ה....[?]. 14.5X12 ס"מ. אודות הקדושה בכתב ידו של רבינו: מקובל בשם הגאון רבי מרדכי בנעט מניקלשבורג זצ"ל בן דורו וידידו של רבינו, שאמר שנוהג לעבור כמה פעמים על תשובותיו בהלכה של החת"ס לא מפני שאינו מבין, אלא שהסתכלות בכתב יד קודשו הנה סגולה ליראת שמים. כן מובא בשם הגה"ק רבי יואל מסאטמר ורבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל.
Starting at $2500
LOT: 123

Signature of the Gaon Rabbi Shlomo Ganzfried (the Kitzur Shulchan Aruch) and his grandson Rabbi Yehezkel Bennett on the title page of the work Divrei Geonim.

Title page from the book Divrei Geonim by Rabbi Haim Aryeh Hakohen of Sighet, printed in Ungvar 1870 (first edition). The upper part has the signature: “Shlomo Ganzfried”—see below. Two stamps of the Gaon Rabbi Yehezkel Bennett, one from when he led the rabbinate of Tolchova and the second when he was in the rabbinate of Worohel. The Gaon Rabbi Shlomo Ganzfried (1804-1886) was the son of Rabbi Yosef, who was a dayan and motz in Ungvar. He was a student of Rabbi Zvi Hirsch Heller, the author of the well-known work “Tiv Gittin.” His first book, Kesset HaSofer on halachot ketivat stam, was published in Offen in 1834, and merited the endorsement of the Chatam Sofer, who wrote “one cannot give students smicha as sofrim until they are proficient in this book”, and he wrote notes to the book. He served as Ra’avad of Ungvar from 1850 until his death. He wrote dozens of important works, but he is most famous for his popular work the Kitzur Shulchan Aruch, which has been published in dozens of editions since it was first released in Ungvar in 1864. His grandson and student was Rabbi Yehezkel Bennett, son of Rabbi Gershon Wolf Bennett (son-in-law of Rabbi Shlomo Ganzfried). The work Shem Shlomo on sugiyot of Shas by Rabbi Shlomo Ganzfried has printed at the beginning the writer’s biography by this grandson. He served briefly as a dayan in Tolchova alongside his father-in-law Rabbi Avraham Yitzhak Glick of Tolchova (author of the Shut Yad Yitzhak and the Beer Yitzhak on Masechet Chulin), and then served for around 25 years as Av Beit Din and Rosh Yeshiva of Worohel. He wrote 19 works, of which Shut Meishiv Taam has been printed. He died in 1913.
Starting at $250
LOT: 124

אוטוגרף המחבר: כתב יד קדשו של רבי ברוך בענדיט גוייטין מתוך ספרו "כסף נבחר"

דף ישן בכתב ידו הנאה של הגאון רבי ברוך בנדט גויטין זצ"ל, ובו קטע מספרו "כסף נבחר" על סוגיות הש"ס, בכותרת: "שבת הגדול תקצ"ד" מתחיל במילים: "גדול העצה ורב העלילה מה גדלו מעשיך..." הקדמה יפה על עמוד שלם לפני הדרוש לשבת הגדול, [הקדמה זו אינה מופיעה בספרו ונדפסה רק בשנים מאוחרות יותר בספר "זכרון אבות" ע"י צאצאיו]. ומסיים: "אתחיל לדרוש בסוגי' שלא כדרך הנאתן" ומעבר לדף מתחיל בדרוש "פסחים כד' ע"ב א"ר אבהו כל איסורין שבתורה..." מסתיים באמצע. קטע זה נדפס בחלקו בספרו עם שינויים קלים. מידות: 12.5X20 ס"מ. כתמים, מצב כללי טוב. הגאון רבי ברוך בנדט גויטין זצ"ל (תק"ל - תר"ב) בן רבי צבי. תלמיד ישיבת מהר"ם מינץ בברודי. חתן בזיוו"ר אצל רבי חנוך העניך זילברר, נסמך לרבנות מאת רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ. התמנה כדיין בבית הדין של רבי מאיר אייזנשטאט ביארמוט. בהמשך נתמנה לרבה של העדיעס, בה נותר עד פטירתו כעבור ארבעים וחמש שנה. ואף הקים ישיבה בעיר. חיבורו המפורסם "כסף נבחר" שיצא לראשונה בפראג. ובו הוא מכסה 160 סוגיות שונות בש"ס, כשהוא חובק את כל המקורות בנדון לכל אורך הגמרא ועד לדברי ראשוני האחרונים בנושא. החיבור קיבל הסכמות ושבחים מגדולי דורו: המהר"ם מינץ, החת"ם סופר ואחרים, והפכה לחיבור יסודי ומרכזי בישיבות הונגריה בדורות הבאים. כך כתב החת"ס בהסכמתו: "הספר הזה יהיה מורה דרך ללומדי תורה". חלקים מכתביו נשארו בכתובים בידי המשפחה והודפסו בספר 'זיכרון אבות'.
Starting at $400
LOT: 125

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגר מנייטרא מימי שבתו בטרנוב - תרפ"ד

מכתב על נייר רשמי, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל דוד אונגאר אב"ד נייטרא זצ"ל. חלקו העליון כתוב בלועזית בכתב ידו וחתימתו, ובתחתיתו כמה שורות באידיש עם חתימתו וחותמתו הרשמית. נכתב מימי כהונתו בטירנוי שבסלובקיה, בתאריך ב' חקת תרפ"ד. מידות: 20.5X34 ס"מ. סימני קיפול, מצב כללי טוב. הגאון רבי שמואל דוד אב"ד נייטרא בעל ה'נאות דשא' זצ"ל (תרמ"ו - תש"ה) בן רבי יוסף משה מפישטיאן. חתן רבי נח ברוך פישר מפרשוב. כיהן כדיין בקרומניץ בתרע"ד, רב וראש ישיבה בטירנוי בתרע"ח, לאחר מכן בתרצ"א מונה לאב"ד נייטרא על שמה נתפרסם על מקום רבי אברהם אהרן כץ, שם גם עמד בראשות הישיבה שהייתה הישיבה האחרונה ששרדה בסלובקיה בזמן השואה (נקראה בשם "הותיקן של היהודים"). החזיק בתואר "נשיא הקהילות החרדיות בצ'כוסלובקיה" ומראשי אגו"י. בבעלותו הייתה ספריה עשירה. רבינו נספה בשואה מרעב ומחולשה בעודו מסתתר מהנאצים ביער קאלישטי. תלמידיו הוציאו לאור קובץ "הלכות החדש". חמיהם של האדמו"ר מצאנז רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים זצ"ל (בזיוו"ש) והגאון מ"מ רבי חיים מיכאל דב ווייסמאנדל זצ"ל.
Starting at $500