מגילות רות, קהלת ושיר השירים. כתובות על קלף אחד. בכתב אשכנזי נאה.
בבתי כנסיות הנוהגים עפ"י דעת הגר"א, בשלושת הרגלים קורא שליח הציבור את המגילות, בברכה, מתוך מגילה כשרה.
גובה הקלף: 26 ס"מ. 3 יריעות. 15 עמודים. 42 שורות. שני נקבים זעירים בעמוד הראשון. כתם בחלקו התחתון של העמוד הראשון במגילת קהלת. נדיר ביותר.
מצב כללי: טוב.
מגילת איכה - לשליח ציבור. כתב יד סופר על קלף. בכתב אשכנזי. כתובה בשלמותה בכתב נאה על יריעה אחת.
בבתי כנסיות הנוהגים עפ"י דעת הגר"א, קורא שליח הציבור את המגילה מתוך מגילת קלף כשרה.
גובה הקלף: 54 ס"מ. יריעה אחת 5 עמודים. פגמים בקלף. מספר תיקונים.
מצב כללי: בינוני.
כתב יד סופר על קלף. בפורמט גדול, המשמש אדמורי"ם ובעלי קריאה. ייחודיותה של המגילה שלפנינו בהדגשת צירופי שמות הויה הרמוזים במגילה. כידוע, לא מוזכר שם הוי"ה במגילה. אך הוא נרמז בהרבה מקומות במגילה, בראשי ובסופי התיבות. כמפורש בכתבי האר"י (פע"ח שער ר"ח חנוכה ופורים פרק ו'), שצריך לכוון כוונות באלו השמות. לדוגמא: "יבוא המלך והמן היום", ראשי התיבות יוצרים את שם הוי"ה. גדולי האדמורי"ם בעת קריאתם את המגילה, היו קוראים פסוקים אלו במנגינה מיוחדת. במגילה שלפנינו, בכל צרוף כזה יופיע שם הוי"ה באותיות גדולות, למען הקל על הקורא במגילה לכוון את הכוונות הרצויות.
גובה הקלף: 40 ס"מ. 4 יריעות. 13 עמודים. מגילה כשרה. מספר תיקונים.
מצב כללי: בינוני-טוב.
מגילת אסתר, דיו על קלף בכתב האר"י, כתיבה נאה עם תגים אמנותיים, מרכז אירופה המאה ה-19 לערך, גלולה על גבי מקל עץ, נתונה בתוך נרתיק מפח. 9 עמודות. 41 שורות בעמוד. גובה הקלף 50 ס"מ. כתמים, דהיות דיו בעיקר בחלק ראשון, בנרתיק מס' מכות, וחלק עליון חסר, מצב כללי טוב.
מגילת אסתר בפורמט גדול לבית כנסת, דיו על קלף, כתיבה נאה, תגים יחודיים, עם עיטורים בראשי העמודים שנעשו בתקופה מאוחרת יותר. גלולה ע"ג עץ חיים, המאה ה -19.
42 שורות. 10 עמודות. גובה הקלף: 57 ס"מ. גובה הידית: 82 ס"מ. כתמים, מצב כללי טוב.
מגילת אסתר, דיו על קלף, כתיבה נאה, גלולה ע"ג עץ חיים, המאה ה -19. 37 שורות. 12 עמודות. גובה הקלף: 26.5 ס"מ. גובה הידית: 44 ס"מ. סדק לאורך הידית בחלקה העליון, ושבר קל מאוד בקצה הידית למעלה, מצב כללי טוב.
מגילת אסתר, דיו על קלף, עם בית עץ, המאה ה -19 . 30 שורות. 11 עמודות. גובה הקלף: 22.5 ס"מ. גובה הבית: 30 ס"מ. שבר קל בחלקו העליון של הבית, מצב כללי טוב.
1. מגילת אסתר מודפסת ע"ג נייר עם ציורים מאת אוטו גייסמר, הוצאת לוונשטין, תל אביב, תרצ"ג - 1936. גודל הנייר 20 ס"מ. 2. מגילת אסתר מודפסת ע"ג נייר עם ציורים בהוצאת בית מסחר ספרים אברהם מאיר זיססווין, סאטמארנעמעטי, (סאטמר). גודל הנייר 11 ס"מ. גדלים ומצבים שונים, מצב כללי טוב.
1. מגילת אסתר המלך כתובה ביד על קלף. המאה ה - 20. 19 שורות. גודל הקלף: 20 ס"מ. גודל הכתב: 14 ס"מ. מצב כללי טוב.
2. מגילת אסתר כתב יד על קלף ע"פ הקבלה עם אותיות הוי"ה בולטות לאורך המגילה. המאה ה - 19. 28 שורות. גודל הקלף: 31 ס"מ.גודל הכתב 27 ס"מ. המגילה דהויה. מצב כללי בינוני.
כתב-יד סופר, בדיו, על ארבע יריעות גוויל בצבע אדום-חום כהה. כתב ספרדי. 22 שורות. גובה הקלף: 24 ס"מ. מספר מלים מטושטשות. תיקון אומנותי בעמוד הראשון. רוב עמודי המגילה במצב מצוין.
עץ חיים מקורי מעץ מגולף. 50 ס"מ. ושרוך קשירה מעור.
מצב כללי: טוב.
מגילת אסתר כתובה בכתב יד על קלף כתיבה ספרדית. 24 שורות. גובה קלף: 28 ס"מ. פרשיות כתובות כשיטת הרמב"ם בשינוי נוסחאות כמנהג תימן. בדורות האחרונים מקובל בקרב האשכנזים לקרוא פעמיים את המלים "להרוג" ואח"כ "ולהרוג". "בפניהם" ואח"כ "לפניהם". הנימוק לקריאה הכפולה הוא, שלא ברור מהי הגרסה הנכונה.
מקור הנוסח של 'בפניהם' נמצא במקראות גדולות, דפוס ונציה (רפ"ד-רפ"ו), שהוגה ע"י יעקב בן חיים בן יצחק בן אדוניהו. במגילה שלפנינו הנוסח הוא להרוג בלי ו' לפניהם ב-ל' כפי נוסח יהודי תימן. ככל הנראה הסופר עלה מתמין בעליה הראשונה והושפע מהכתיבה הספרדית בארץ. פגמים. קרעים. מצב בינוני.
מלבד הקדשת המחבר, הוסיף המחבר בכתב ידו את סיפורה של מהדורה זו. "מסכתא זו... תורגמה ונוקדה בשנות השואה, בתקופת מלחמת העולם השניה, תחת הכיבוש... הנאצי בשנת תשי"ג 1943, בבריסל. והוצאה לאור ע"י הח"מ בשנת תשכ"א 1961."
במאי 1940 פולשים הגרמנים לבלגיה. מיד אחרי השתלטותם על המדינה הם מתחילים לרדוף את האוכלוסיה היהודית. באביב של 1942 מתחיל “הפתרון הסופי” לתת אותותיו במדינה, רבים עוקרים מדירותיהם ומחפשים להם מקומות-מחבוא. ביניהם גם הרב שמואל היבנר ורעייתו. באותם הימים כשהייאוש גובר על היבנר, נודע לו כי נתנאל לבקוביץ’ רוצה להיפגש עמו. נתנאל לבקוביץ’ היה אחד העשירים מבין יהודי בלגיה. לאחר פלישת הגרמנים למדינה הצליח לבקוביץ’ להציל חלק ניכר מרכושו. אהבתו לתלמוד עזה. זה שנים שבמוחו מתרקמת תכנית לתרגם את הש”ס ליידיש. גם כעת, בימי ההשמדה הנוראים בהיותו עסוק בעבודת הצלה – אין תכנית זו משה ממוחו, והוא מחליט לגשת לביצועה. לבקוביץ’ מחפש בין השרידים המתחבאים איש שיודע לתרגם את התלמוד. והנה שומע לבקוביץ’ על אודות היבנר. תלמיד חכם גדול מדבר וכותב עברית מצויינת, והנו גם בעל דקדוק. הוא האיש לעסוק בתרגום. לבקוביץ’ מציע: הוא יכלכל את היבנר ואשתו, וגם יצייד אותו בניירות,. היבנר מקבל עליו לשקוד על עבודת התרגום. השניים מחליטים לתרגם תחילה את מסכת ברכות, היא המסכת הראשונה בש”ס והיא גם המסכת היחידה שיש להיבנר במקום מחבואו. בכל יום א’ בשבוע, הוא היום בו שותים הנאצים לשכרה והפחד מפני החיפושים אינו גדול כל כך – נפגש היבנר עם לבקוביץ’. כדי למסור לו דו”ח על התקדמות העבודה. כשנגמר התרגום של מסכת ברכות, מחליטים לתרגם את מסכת בבא מציעא, והוא ממשיך במרץ בעבודה. לבקוביץ’ ממלא בנאמנות ומסירות את התחייבותו, הוא תומך בהיבנר ובאשתו ביד רחבה. בסמפטבר 1944 שוחררה בלגיה על ידי צבאות הברית. היבנר יצא ממחבואו ובידו תרגומים של המסכתות ברכות ובבא מציעא ושל חלק של בבא קמא. לבקוביץ’ חוזר לעמוד בראש עסקיו המסועפים. הוא נוטל חלק פעיל בהקמתה מחדש של הקהילה, ועומד בראש האיגודים הציוניים במדינה – ועם זה אינו מסיח דעתו ממפעל התרגום.
36 ס"מ. כריכה מנותקת חלקית.
מצב כללי: טוב מאוד.
מסכת נדרים, שיצאה לאחר מלחמת העולם השניה, על ידי ועד ההצלה באמריקה, תש"ו. מהדורה ראשונה.
בהוצאה מיוחדת זו הובאו לבית הדפוס מסכתות קידושין ונדרים בלבד וכפי שכותבים המוצאים לאור בהקדמתם בזה"ל "...נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות".
שער מצוייר עם תמונות ממחנות ההשמדה "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי".
בדף הקודם לשער כיתוב "בחזקת זאב קרצר מקובל תלמיד ישיבת מרכז התורה כעת בוינדסהים בארץ הדמים גרמניה"
פגמים. כתבי רטיבות ופגם לכריכה.
לוט 6 מסכתות מהתלמוד בבלי. פסחים. כתובות. קידושין. בבא קמא. נדה. עבודה זרה וחולין. בהוצאת ועד ההצלה של אגודת הרבנים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה, מינכן תש"ט - 1949.
בכל כרך שני שערים, שער הראשון בצבע צהוב, עם ציורים מהמחנות וכיתובים "מחנה העבודה באשכנז בימי הנאצים". "כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פיקודיך".
כריכות מקוריות. מצב כללי טוב.
מדלית ארד גדולה וממוספרת עם דיוקנו של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר. עבודת יציקה בעיצוב מריקה סומודי (ניצולת שואה בעצמה) - תוצרת החברה הממשלתית למדליות בשיתוף מוזיאון מגנס. גב המדליה מעוצב בהשראת סיפור יציאת מצרים הצלת בני ישראל וכמשל להצלתם של 1200 יהודי רשימת שינדלר. חתומה MS וממספרת 325/999 נתונה בתוך בית עץ תואם. קוטר: 104 מ"מ. משקל: 530 גרם. מצב טוב מאוד.
אוסקר שינדלר (Oskar Schindler 1908 - 1974), תעשיין גרמני מחסידי אומות העולם שהציל במלחמת העולם השנייה כ-1,200 יהודים ממוות בידי הנאצים כאשר במפעליו של שינדלר היו היהודים מוגנים. הנאצים נשארו מחוץ לגבולות המפעל ולא הורשו להיכנס אלא עם אישור מיוחד משינדלר עצמו. בנוסף, היהודים קיבלו מזון ובגדים חמים שאפשרו להם להתקיים. כמו כן, לכל "יהודי שינדלר" היו מסמכים המעידים עליהם ככשירים לעבודה מבחינת גיל ומצב גופני. יהודי שינדלר, 1,200 גברים, נשים וילדים, נשארו עובדיו של שינדלר עד תום המלחמה וכך למעשה ניצלו. הניצול ועוזרו האישי בזמן המלחמה יצחק שטרן אמר על שינדלר בעת ביקורו בישראל בשנת 1962 "בשפה העברית קיימים שלושה ביטויים, שלוש דרגות: אדם, איש, אנוש. דומני שדרושה עוד דרגה: "שינדלר" התפרסם כאחד מגדולי חסידי אומות העולם בסרטו המפורסם של הבמאי סטיבן שפילברג "רשימת שינדלר".
זוג פיגורות יהודים "באבע וזיידע" (סבא וסבתא) עבודת גילוף בעץ מעשה ידי אמן. חותמות בתחתית לא קריאות. כנראה נעשו באירופה בתחילת המאה ה-20. גובה: 12.5 ס"מ. מצב טוב מאוד.