לוט 2 מכתבים בכתב ידו וחתימתו של הדיין רבי אברהם יעקב אורלנסקי הי"ד רבה הראשון של זכרון יעקב בנושאי גיטין

לוט 2 מכתבים בכתב ידו וחתימתו וחותמתו של הגאון רבי אברהם יעקב הכהן ארלאנסקי הי"ד רבה הראשון של המושבה זכרון יעקב. 1. מכתב מתאריך ער"ח מנחם אב תרפ"ו. ממוען לחברי משרד הרבנות בעיר חיפה, בו מגולל הרב אשר באו לפניו התובעת פלונית [עם איזכור שמה] אשר תובעת את הנתבע [אם איזכור שמו] ואחרי ששמע טענותיהם רואה כי נכון יותר שיעמדו למשפט בעיר חיפה, אי לכך הוא מבקש ממעלת הגאונים שידונו בתיק זה. "והנני דוש"ת ומכבדם כערכם אברהם יעקב הכהן אורלאנסקי רב דפה". עם חותמתו הרשמית. מידות: 20X13 ס"מ. חורים לקלסר, אחד מחסר בחותמת, סימני קיפול, נכתב על נייר משובץ, ממוספר ומודגש שמות הנידונים, מצב כללי טוב. 2. מכתב מתאריך כו' אדר שני תרפ"ז. ממוען להרה"ג מהר"ר דוב הכהן קוק. בו מגולל הרב סידור גט וארגונו על הצד היותר טוב, מפרט עניינים טכניים שונים כדי להקל על המלאכה, וגם נוגע בכמה הלכות הקשורות לשליח להולכה ומביא ציטוט מקונטרס "תוספת בכורים" ומציין שהשליח העונה לשם 'זכריה' מתעקש לכותבו ב-א' בסופו ומתקריא "זכריא בן זכריא" ומסיים "מכבדו ודוש"ת כערכו בברכת שוכט"ס אברהם יעקב הכהן אורלאנסקי רב דפה, והסביבה.". עם חותמתו הרשמית. מידות: 27X21 ס"מ. חורים לקלסר, סימני קיפול, כתמים וקרעים קלים בשוליים, ללא פגיעות טקסט, מצב כללי טוב. רבי אברהם יעקב הכהן אורלנסקי (תרל"ט - תרפ"ט) רבה הראשון של המושבה זכרון יעקב וחוקר תורני, מהרוגי הטבח בחברון במאורעות תרפ"ט. בן רבי אהרן אורלנסקי רבה של המושבה פתח תקוה. בשנת תרע"ט נתמנה רבינו לרבה הראשון של זכרון יעקב ובמשך עשור ניהל את חיי הדת והתמסר לפעולות המרבות שלום וקירוב לבבות. ייסד בית הכנסת אורחים, נתן שיעורים בתלמוד ועוד. רבינו היה מרבה לעסוק במסכתות בסדר זרעים, ובתשובותיהם של חכמי ישראל בספרד. מלבד עיסוקו הרבני היה גם ביבליוגרף דגול, ובהיותו שולט בשפה הערבית חקר את חיבוריהם של חכמי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, וכן עסק בפענוח כתבי יד עתיקים של חכמי התלמוד, וכמו כן תרגם מערבית לעברית כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית. ספרייתו הייתה עשירה בספרים נדירים שרכש לצורך עיסוקו המחקרי. כתב מספר ספרים בהלכה שלא נדפסו, בעיקר על מצוות התלויות בארץ, פרסם מאמרים וחידושי תורה בכתבי עת תורניים מתקופתו. ניהל התכתבויות רבות בהלכה עם גיסו הרב צבי פסח פרנק. רבינו נרצח באופן טרגי בטבח בחברון, בעיצומה של שבת שבע ברכות לבתו רחל, בבוקר יום השבת בעודו עומד מעוטף בטלית בעיצומה של ברכת כהנים הי"ד. ראה אוצר הרבנים 1178.